image
קטגוריותתיקי האלפים

"אלו עדיי"

ושוב, "תיקי האלפים".
מבקשה שהגישה אתמול הפרקליטות לבית המשפט המחוזי עולה כי פרשת התביעה נמצאת ממש על סף סיום, וכי נותרו "עדים ספורים" בלבד.
בהתאם, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לקבוע מועדים לצורך שמיעת פרשת ההגנה.
וזו הזדמנות טובה לעשות סדר לגבי הדין הרלבנטי.

קטגוריותפרשת אילן סרדל

פרשת אילן סרדל: הסוף

שלשום פירסם בית המשפט העליון פסק דין קצרצר, בן שלוש שורות, בו התקבל ערעור המדינה נגד אילן סרדל.
בפסק הדין נקבע שתביעתו של סרדל לא נמחקה – אלא נדחית.
ומאחורי פסק הדין הקצרצר מסתתר סיפור מעניין, שמלמד – שוב – על יושרתה של העיתונאית לשעבר אילה חסון.

קטגוריותההליך המשפטי אינו תרופה

"ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב"

בית המשפט העליון פירסם היום פסק דין שבמרכזו הכרעה בתביעה תקדימית בגין "הונאת אבהות" – תביעה שהגיש גבר נגד אישה, שהונתה אותו בכך שגרמה לו להאמין ולגדל ילד שהוא אינו אביו הביולוגי.
הצטרפו אליי לשרשור אסקפיזם לכבוד פסק הדין החשוב.

נתחיל בעובדות ובהליכים בבתי משפט השלום והמחוזי.
הגבר והאישה נישאו בשנת 2011. בשנת 2014 ילדה האישה בן, ובשנת 2019 בני הזוג נפרדו.
בשעת פרידתם, האישה אמרה לגבר שהילד שאותו גידלו – איננו בנו הביולוגי. אביו הביולוגי של הילד הוא גבר אחר, שאותו הכירה האישה במסגרת עבודתה.

קטגוריותשרלטן משפט

שרלטן משפט

תכירו את ״אברהם בלוך – כתב משפט״, שמגדיר את עצמו כ-״משפטן״, ושמצייץ פה מטעם ״מעריב״.
אתמול, הפיל כתב המשפט החרוץ פצצה ב-״פירסום ראשון״ – כתבה שנושאת את הכותרת הדרמטית הבאה: ״׳תזמון תמוה׳: האם תוכנת הרוגלה ׳פגסוס׳ חזרה לפעולה נגד אזרחים?״.
אז יצאתי לבדוק.

קטגוריותעל הספאם

על הספאם

שלשום פירסם היוזר "אודינקה" שרשור שהפך לויראלי, שכותרתו "מדריך תביעות ספאם". השרשור זכה לשלל תגובות, והתפתח דיון ער בעיקר סביב השאלה האם תביעות שכאלה הן בכלל "מוסריות", בהינתן האפשרות לבקש הסרה.
ננצל את הסערה, וננסה לראות איך המשפט בישראל מתייחס לתביעות הללו.

קטגוריותהתיישנות עבירה

על ההתיישנות

בית המשפט המחוזי בירושלים (מאק-קלמנוביץ, ליפשיץ-פריבס, סלע) פירסם אתמול החלטה מעניינת בפרשה הכאובה של היעלמות ניסים שטרית.
שטרית בן ה-17 נעלם מעל פני האדמה בשנת 1986, וגם כיום גורלו נותר בלתי ידוע. שנים רבות לאחר מכן, בשנת 2021, התרחשה תפנית דרמטית בפרשה.

בעקבות חקירה משטרתית, נאספו ראיות שהביאו להגשת כתב אישום נגד בנימין זאבי, שהואשם ברצח שטרית.
לפי כתב האישום, הרקע לדברים הוא קהילת "שובו בנים", בראשות מיודענו אליעזר ברלנד. גורמים שונים באותה קהילה חשדו ששטרית "מקיים מפגשים עם נשים בניגוד לנורמות הדתיות של אנשי הקהילה".

ב-1985 נעשתה פעולה אלימה ראשונה, ובראשית 1986 התארגנה קבוצת אנשים, וביניהם זאבי (ואדם בשם ברוך שרביט), על מנת לפגוע בשטרית.
לפי הנטען, בינואר 1986 שטרית תומרן להגיע ליער אשתאול, שם הוכה למוות, כפעולה עונשית ובמטרה להרתיע אחרים לנהוג כמותו. גופתו נקברה בבור במקום (ולא נמצאה).

קטגוריותתיקי האלפים

זוכרים את "תיקי האלפים"?

עד לא מזמן, זו היתה ההצגה הכי טובה בעיר. אינסוף זמן אוויר בכל כלי התקשורת, מאות טורי "פרשנות" ואלפי ציוצים הוקדשו לניתוח והתפלפלות סביב כל נפיחה שבקעה מבית המשפט המחוזי, שם מתנהל ההליך הידוע כ-"תיקי האלפים", שבו הנאשם מס' 1 הוא בנימין נתניהו.

קטגוריותמאמינים לך?

עבירות מין ותיאורים קשים🚩

מאמינים לך?
ביהמ"ש העליון פירסם שלשום פסק דין מעניין, שחשף שוב את הקושי העצום בהכרעה בתיקי עבירות מין – עבירות שבמקרים רבים מבוצעות בחדרי חדרים, ורק שני בני אדם יכולים להעיד על ההתרחשויות. מצד אחד, קורבן העבירה, ומצד שני זה שנאשם בביצועה.

נתחיל בעובדות (ושוב, אזהרת תוכן):
הנאשם והמתלוננת נישאו בשנת 2020 והתגוררו יחד.
לפי כתב האישום, המתלוננת הסכימה ככלל לקיים יחסי מין וגינליים עם המערער – אך סירבה באופן מפורש לחדירה אנאלית, בין השאר בשל טעמים דתיים. למרות זאת, המערער כפה זאת על המתלוננת באלימות, מספר פעמים.

קטגוריותצווי מעצר

מה הסיפור עם צווי המעצר

בימים האחרונים יש תכונה רבה יותר ויותר סביב האפשרות של הוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ממלאי תפקידים בכירים במדינת ישראל, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.
בואו ננסה, בלי להיכנס לדקויות ולכל מיני פלפולים משפטיים, לנסות להסביר על מה המהומה.

ראשית, צריך להבדיל בין בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) לבין בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). שניהם יושבים בעיר האג שבהולנד, אבל מדובר בשני מוסדות נפרדים, עם סמכויות אחרות ועם "שיניים" שונות.
בית הדין לצדק זכור לכם מהדיון בתביעה שהגישה דרום אפריקה, ושליחותו של אהרן ברק.

קטגוריותטרגדיה בשלוש מערכות

טרגדיה בשלוש מערכות

לאחרונה, פחות או יותר משום מקום, חזרה לחיינו הברית הפוליטית הנשכחת בין שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לבין מי שכיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה.
מה שהעיר מחדש את העיסוק הציבורי בכך היו שני תחקירים – האחד של חיים לוינסון, והשני של עמרי מניב.

למי שבמקרה לא שמע על הפרשה, נזכיר – ממש בתמצית – שהתחקירים חשפו התנהלות בעייתית, לשון המעטה, סביב מינויו של איתן אורנשטיין, שהיה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, לתפקיד של נשיא בית משפט זה.
מהתחקירים עולה שנוה רצה בבחירת אורנשטיין כנשיא, ולחץ על השרה שקד לבחור בו לתפקיד.

בעוד התחקיר של לוינסון התמקד בשיחות בין נוה לבין אורנשטיין, התחקיר של מניב התמקד בשיח בין נוה לבין שקד, והציג דיאלוג שקיימו השניים סביב סוגיית מינויו של אורנשטיין לתפקיד.
במענה לתוכן התחקיר ולטענות שהועלו, שקד פירסמה פוסט ארוך בפייסבוק ואף התראיינה לתוכנית "אופירה ולוינסון".