רובכם ודאי שמע על סבב כיפופי הידיים האחרון בין השר בן גביר לבין היועמ"ש סביב רפ"ק מאיר סויסה. מצד אחד, בן גביר החליט לקדם את סויסה בדרגה ובתפקיד, ומצד שני היועמ"ש שחיוותה דעתה לפיה מדובר בהחלטה בלתי חוקית.
בואו ננסה רגע לעשות סדר סיפור.
סיפורנו מתחיל בצהריי יום 1.3.2023, אז התקיימה הפגנה רבת משתתפים נגד "הרפורמה המשפטית", באזור מחלף השלום בתל אביב.
בשלב מסוים, המשטרה הכריזה על ההפגנה כהפרת סדר, והשוטרים החלו לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות – לרבות "מספר רב של רימוני הלם". סויסה עצמו השליך שבעה רימונים.
רימוני ההלם גרמו לחבלות למספר מפגינים. בשילוב עם הפרופיל הגבוה של האירוע, יחד עם העובדה שהאירוע תועד – התעוררה סערה ציבורית, שהתגלגלה בהמשך לחקירת מח"ש. בהמשך, נפתחה נגד סויסה חקירה נוספת.
כך או כך, העובדה שסויסה תועד נוקט יד קשה כלפי המפגינים נגד "הרפורמה" – הפכה אותו למוכר.
שלא במפתיע, הדבר גם הפך את סויסה מרפ"ק אלמוני לחביבו של בן גביר, שהחליט לקדמו לדרגת סגן ניצב, ולתפקיד של מפקד תחנה:
בתאריך 7.5.2024, טרם החלטת מח"ש האם להגיש כתב אישום נגד סויסה או לסגור את התיק – בן גביר הודיע פומבית כי "אישר" את "המלצת" המפכ"ל דאז שבתאי לקדם את סויסה כאמור.
בעקבות ההודעה, הוגשה עתירה לבג"ץ – שדחה את העתירה על הסף, והפנה את העותרים להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי.
בעוד העתירה תלויה ועומדת, הודיעה מח"ש על החלטתה להעמיד את סויסה לדין (יחד עם ארבעה נוספים) בגין השלכת רימוני ההלם, ולייחס לו עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות👇
נוכח התפתחות זו, הפרקליטות – שהגיבה לעתירה בשמו בן גביר ובשם המשטרה – טענה כי העתירה מוקדמת, משום שטרם התקבלה החלטה לקדם את סויסה, ושבפועל לא הועברה המלצה של מפכ"ל המשטרה בעניין.
לפיכך, העתירה המינהלית נמחקה בפסק דין קצר ביום 28.7.2024.
ואז הגיע יום חמישי שעבר, 22.8.2024.
באותו יום, התקיים טקס סיום קורס פו"מ, והוענקו דרגות למספר קציני משטרה. באופן מפתיע, בן גביר החליט להעניק דרגת סגן ניצב גם למיודענו סויסה👇.
בעקבות הצעד הזה שלח המשנה ליועמ"ש, ד"ר גיל לימון, מכתב לשר בן גביר ובו הביע דעתו – כלומר את דעת היועמ"ש – שקידומו של סויסה אינו חוקי.
ד"ר לימון ציין כי בתאריך 31.7.2024 הוא הבהיר שלפי הדין, יש צורך בקבלת המלצה מעודכנת מטעם המפכ"ל טרם קידומו של סויסה.
עוד הודגש כי המלצה כזו חייבת להביא בחשבון את העובדה שנגד סויסה הוגש כתב אישום, וכן את העובדה שבאותה עת לא היה מפכ"ל קבוע, אלא מ"מ מפכ"ל – ניצב אבשלום פלד.
בהתאם, לימון ביקש לקבל הבהרות בנוגע להשתלשלות האירועים שקדמה להענקת הדרגה בטקס שהתקיים ביום חמישי, האם הענקת הדרגה היתה מתואמת עם הייעוץ המשפטי והאם ניתנה המלצה מעודכנת לקדם את סויסה, אשר הביאה בחשבון את הנתונים שלעיל.
היום, השיב בן גביר למכתבו של ד"ר לימון, במכתב משלו.
בן גביר טען כי חוות הדעת מטעם היועמ"ש הינה "רשלנית, בלתי מקצועית ומבוססת שמועות", וכי הענקת הדרגה היתה כדת וכדין.
בן גביר תיאר כי ביום 21.8.2024, כלומר יום אחד בלבד לפני הענקת הדרגה לסויסה, וברגע האחרון לפני בחירת מפכ"ל קבוע – העביר מ"מ המפכ"ל דאז פלד המלצה לקדם את סויסה.
לפי הנטען במכתב, פלד הביא בחשבון את הגשת כתב אישום, אך מצא שהוא אינו חמור במיוחד, ובטח לא כזה שאמור למנוע קידום בדרגה.
בן גביר ציין כי לאחר קבלת ההמלצה הוא "שקל את מכלול הנסיבות" – והחליט כאמור לקדם את סויסה בדרגה, ודרגת סגן הניצב הוענקה לו בטקס שהתקיים ביום 22.8.2024.
בהתאם, בן גביר הקניט את לימון שהוא לא טרח לברר את העובדות, ולכן מכתבו "מלא בטעויות ואי דיוקים", ו-"מבוסס על שמועות".
ועד כאן העובדות המייגעות.
כעת, ואף על פי שאני כמובן לא אובייקטיבי, בואו ננסה לפרק את מה שקרה פה, ובסוף גם להעריך לאן הדברים צפויים להתגלגל מבחינה משפטית.
נתחיל בביקורת העדינה שהטיח בן גביר ביועמ"ש.
ובכן, נדמה שטענת בן גביר כאילו לימון לא טרח לברר את העובדות – מופרכת ברובה.
להיפך: במכתב של לימון הוא מבקש לדעת מה בעצם קרה במחשכים קודם לתאריך 22.7.2024, שהביא לכך שבן גביר הפתיע את כולם ושלף דרגות ניצב בטקס שהתקיים באותו יום.
שנית, אין שחר לטענה כאילו היועמ"ש "חרגה מסמכותה" בכך שציינה שלא ניתן, מבחינה משפטית, לקדם את סויסה בדרגה, ושמינויו לתפקיד תחנה וכן דרגות סגן הניצב ניתנו לו בניגוד לדין.
וכאן יש להדגיש: היועמ"ש לא קבעה שהמינוי "בטל", כפי שדווח בתקשורת. היא כן קבעה שהמינוי הוא בניגוד לדין.
ולמה בניגוד לדין?
מחלופת המכתבים עולה ששני הצדדים – הן היועמ"ש והן בן גביר – מסכימים שכדי שהמינוי יהיה חוקי, יש צורך בהמלצת מפכ"ל מעודכנת.
היועמ"ש לא ידעה שמ"מ המפכ"ל פלד העביר המלצה מעודכנת (כי בן גביר לא טרח לעדכן בכך), ולכן קבעה שבהיעדר המלצה כזו – המינוי אינו כדין.
מבחינה ציבורית, צריך להיות מתמודד מוביל לפרס ישראל לנאיביות כדי לחשוב שהסיבה שבן גביר נלחם בכל כוחו על קידומו של סויסה נובעת מטעם שאינו רצון לתקוע אצבע בעין, ולקדם דווקא את הקצין שהתפרסם "בזכות" העבירות לכאורה שביצע כלפי המפגינים נגד "הרפורמה".
פרובוקציה בן גביריסטית נטו.
זו גם הסיבה שלשכת בן גביר טרחה והפיצה תמונה חגיגית של השר מעניק את הדרגות לסויסה. בן גביר ידע שהוא מחולל פרובוקציה, רצה שתתפתח סערה – ולכן גם הסתיר את המלצת מ"מ המפכ"ל ואת כוונתו להעניק לסויסה דרגה, וגם טרח להדהד את הענקת הדרגה "בפרצוף" של כולנו.
העיקר, שידברו עליו בתקשורת.
ועתה ניגש לעיקר – מה צפוי מבחינה משפטית.
העותרים שהגישו את העתירה הקודמת נגד המינוי של סויסה (שנמחקה) – כבר הודיעו שיעתרו שוב. להערכתי, סיכויה של העתירה להתקבל הם גבוהים מאוד, משני טעמים מרכזיים.
הטעם הראשון הוא שחרף טענותיו של בן גביר – ספק רב האם הליך המינוי היה כדין.
ממכלול הנסיבות, שאותן פירטתי קודם, עולה "ריח" חזק מאוד שמדובר במחטף. מ"מ המפכ"ל בחן את הדברים רגע לפני שפינה את מקומו למפכ"ל קבוע, ויום אחד בלבד לפני טקס ההעלאה בדרגה.
בן גביר עצמו עזב את כל עיסוקיו והצליח לשקול בכובד ראש את כל הנתונים ואפילו לקבל החלטה ממש רגע לפני הטקס.
זה מריח רע מאוד, ויהיה קשה לשכנע את בית המשפט שמדובר בהליך מסודר של שקילת המשתנים הרבים – בטח כאשר מדובר בקצין שהוגש נגדו כתב אישום, ויש נגדו תיק פתוח נוסף.
וזה מביא אותנו לטעם השני, והוא העובדה שבן גביר החליט לקדם בדרגה קצין שמואשם בעבירה לא פשוטה שאותה ביצע כלפי מפגינים.
ככל שהצלחתי לבדוק, לא מצאתי ולו מקרה בודד בהיסטוריה שבו קצין שהועמד לדין על ידי מח"ש (כלומר שלא מדובר בעבירה קלה) – קודם בדרגה.
במילים אחרות, בן גביר חולל פה תקדים היסטורי, והגדיל ועשה זאת ביחס לקצין בדרגה לא זוטרה, ובעבירות שבוצעו במסגרת תפקידו כקצין וכמפקד באירוע.
לא זו בלבד שקידום קצין מואשם בדרגה הוא אבסורד, אלא שבדרך כלל קורה ההיפך – על פי רוב, כאשר קצין מסתבך בפרשיה כלשהי, אז הוא מושעה, מפוטר, מועבר תפקיד וכו'.
כדי להמחיש זאת, בואו ניזכר בפרשת רוני ריטמן:
ב-2017, ניצב ריטמן היה מפקד יחידת להב 433, ועסק גם בחקירות משפחת נתניהו.
נגד ריטמן הוגשה תלונה על ידי מי שכונתה "רפ"ק צ'", אשר טענה כי ריטמן ביצע בה מעשה מגונה והטריד אותה מינית.
בעקבות התלונה, נפתחה חקירת מח"ש, וריטמן הפך לחשוד ונאלץ לצאת לחופשה כפויה, עד לבירור החשדות (בניגוד חריף לסויסה, שכאמור היה מי שנלחם לקדמו בזמן שהוגדר כחשוד).
לימים, התיק הפלילי נגד ריטמן נסגר, והוא גם לא הועמד לדין משמעתי. לפיכך, הוא חזר לתפקידו כראש להב 433.
אף אחד לא ביקש, כמובן, לקדמו בתפקיד או בדרגה. המפכ"ל דאז, אלשיך, החליט – על דעת השר באותם ימים ארדן – שלא לנקוט בהליכים נוספים נגד ריטמן (העברתו מתפקידו וכו').
נגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, שהורה לשר ולמפכ"ל לשוב ולבחון את הדברים, ולמעשה רמז רמז עבה מאוד שאי אפשר שלא לנקוט בצעדים כלשהם נגד ריטמן – כאמור, אף על פי שהוא לא הועמד לדין פלילי או אפילו משמעתי.
ריטמן הבין את הרמז, ועזב את תפקידו ובחלוף כמה חודשים גם את המשטרה.
למותר לציין, שאף אחד ממי שצווחים כיום "משילות" ומקדשים את החלטות השר ומ"מ המפכ"ל – לא טען אז נגד התערבות בג"ץ. להיפך.
מכל מקום, אם ריטמן – שכלל לא הועמד לדין – נאלץ לעזוב את תפקידו, קל וחומר שאי אפשר לקדם בדרגה קצין שנאשם בפלילים, בגין מעשים שביצע בעת מילוי תפקידו.
ערב טוב.
פסק הדין המלא בעניין רוני ריטמן:
https://t.co/PYaVllxw3b
אתמול פורסם גם המכתב המלא ששלח פלד לבן גביר:
