קטגוריותאכיפה בררנית?

אכיפה בררנית או הנדסת תודעה?

ביומיים האחרונים, נפוצו בתקשורת האלקטרונית דיווחים על כך שבית משפט השלום קבע כביכול כי "מתעורר חשד לאכיפה בררנית נגד צייצני ימין" שהואשמו בהטרדתה של הדס קליין, שהיתה כזכור עדה מרכזית במה שמכונה "תיק 1000".
נשמע כמו בום. אבל מה לגבי העובדות?

ובכן, הדיווחים הנ"ל עוסקים בהחלטה של בית משפט השלום בתל אביב (השופט גת) מיום 18.2.2024, אשר התייחסה לארבעה נאשמים שהואשמו כולם בהטרדת עד.
אלא שבדיקה פשוטה תלמד ששניים מהם בכלל לא הואשמו בהטרדת של הדס קליין, אלא בהטרדתו של עד המדינה ניר חפץ.
אבל, הדיווחים התייחסו רק לקליין.

נמשיך.
הנאשמים כונו "צייצני ימין".
אני מוכן להניח שהארבעה אכן מזוהים פוליטית, אבל הזיהוי שלהם הוא כמובן עם נתניהו, ולא עם "הימין". הם לא "צייצני ימין", אלא "תומכי נתניהו" או פשוט "ביביסטים".
בהמשך, ננסה להבין למה הדיווחים לא התייחסו לחפץ, וכן התייחסו ל-"צייצני ימין".

אבל בואו ניגש לעניין:
לפי הדיווחים, שהחשוב שבהם הוא כמובן של עמית סגל, בית המשפט קבע כאמור כי "מתעורר חשד לאכיפה בררנית", במובן זה שכביכול נחשף שהפרקליטות נהגה באופן מפלה בין "מטרידי העדים" השונים – וזאת לכאורה על סמך ההשתייכות הפוליטית כביכול של המטרידים ושל העדים.

אז בואו ננסה להבין מה בדיוק נקבע בהחלטה.
מדובר, כאמור, בבקשה של ארבעה נאשמים, שהואשמו בהטרדת ניר חפץ והדס קליין, שהעידו כעדים מטעם התביעה ב-"תיקי האלפים".
מה שלא סיפרו לכם, זה שהנאשמים ביקשו הרבה מאוד דברים – וכפי שבית המשפט בעצמו קבע, רוב הבקשה נדחתה ורק חלקה התקבל.

בין השאר, הנאשמים ביקשו לקבל נתונים סטטיסטיים שונים לגבי החלטות על פתיחה בחקירה במספר עבירות, את חומר הראיות בתיקי חקירה כאלה ואחרים, מידע על הדרג שקיבל את ההחלטה בתיקים שונים, נהלים של המשטרה ושל הפרקליטות, ועוד.
כל החלקים האלה בבקשת הנאשמים – נדחו. ואיפה הבקשה התקבלה?

בית המשפט הורה למדינה להעביר נתונים לגבי תיקים שנפתחו בחשד להטרדת עד, כאשר הפירסומים המטרידים לכאורה בוצעו באינטרנט, וכאשר ברקע פתיחה התיק עומדות הגשת תלונה או הפעלה יזומה של מערכת ניטור משטרתית.
בנוסף, גת הורה להעביר להגנה נתונים על תיקים שנפתחו בהקשר של "תיקי האלפים".

ביחס לתיקים אלה נדחתה כאמור בקשת הנאשמים לקבל את חומרי החקירה, ובית המשפט קבע שדי במידע לגבי תיקי חקירה שנפתחו בחשד להטרדת עדים ב-"תיקי האלפים".
אם התיק נסגר, על המדינה לפרט את ההחלטה ואת עילת הסגירה, ואם הוגש כתב אישום (כמו בעניינו של ציפורי) – להעביר עותק מכתב האישום.

זה מה שהוחלט. ומה זה אומר?
ובכן, מההחלטה לא עולה שהשופט התרשם שיש "חשד לאכיפה בררנית". כאמור לעיל, הרוב הגדול של בקשות הנאשמים – נדחה כבר בשלב המקדמי של קבלת נתונים.
מה שבית המשפט החליט הוא שהמידע שהציגה ההגנה מצדיק שהמדינה תעביר לה נתונים כדי שתוכל לטעון לאכיפה בררנית.

במילים אחרות, לגבי חלק קטן של הבקשה – בית המשפט נעתר לה במובן זה שהנאשמים יקבלו מידע מצומצם על תיקי חקירה בנוגע להטרדת עד, הן באופן כללי והן לגבי עדים ב-"תיקי האלפים", ואז תיבחן השאלה האם המידע הזה אכן מלמד על אכיפה בררנית.
אבל כרגע, אין שום "חשד לאכיפה בררנית".

ואם תרצו בניסוח נוסף:
לגבי רוב הטענות של הנאשמים, בית המשפט קבע שהוא לא צריך נתונים כדי לשלול מכל וכל אפשרות שהיתה אכיפה בררנית. לגבי חלק מצומצם, בית המשפט קבע שהוא לא יכול כבר בשלב הזה לשלול אכיפה בררנית, ולכן הוא מאפשר להגנה לקבל מידע שאולי יאפשר לה להעלות את הטענה.

ומה עוד לא עולה מההחלטה?
בהחלטה אין שום זכר לשיוך פוליטי. לפחות לפי האמור בהחלטה, הנאשמים לא טענו, ובית המשפט כמובן לא קבע, שיש איזשהו חשש לאכיפה בעלת הטייה פוליטית מצד המשטרה או הפרקליטות.
הטענה היתה שחלק נחקרו והועמדו לדין, וחלק לא – ולא שיש לחלקים הללו סממן פוליטי.

כלומר, ובניגוד למה שכנראה ניסו למכור לכם, בשום אופן אי אפשר לטעון שמההחלטה של בית המשפט עולה שהפרקליטות פעלה באופן מפלה מטעמים פוליטיים – גם משום שאף אחד לא קבע שהיתה אכיפה בררנית (וגם לא "חשד לאכיפה בררנית"), וגם משום שכל ההקשר הפוליטי בכלל לא היה חלק מהדיון.
אבל יש עוד.

בדיווחים על ההחלטה מובלט עניינו של שלמה פילבר – גם הוא, כידוע, היה עד מדינה והעיד מטעם התביעה ב-"תיקי האלפים".
על פני הדברים, הקוראים "מוסללים" להבין שבית המשפט קבע, או לפחות רמז, ש-"איומים" כלפי פילבר לא נחקרו, בעוד איומים כלפי הדס קליין הביאו לחקירה פלילית ולהעמדה לדין.

אלא שהסללה הזו היא כמובן סילוף מוחלט של המציאות. וכל כך למה?
בתאריך 10.5.2022, בעיצומם של ימי עדותו של פילבר, פירסם אביעד גליקמן שרשור ציוצים שהתייחס אליו.
בין השאר, גליקמן אמר ש-"פילבר יצטרף לחשוב טוב טוב אם הוא מתמסר לנתניהו", שכן בכך הוא "יסתכן מאוד בהגשת כתב אישום" נגדו.

על גבו של השרשור הזה, שפילבר עצמו לא כל כך התלהב ממנו, התפתח ספין כאילו גליקמן "איים" על פילבר.
צר לי לאכזב את מומחי המשפט הפלילי הרבים שקמו פה בשנים האחרונות, אבל אין בשרשור של גליקמן אפילו אבק חשד לפלילים. למה? ככה.
יתרה מזאת, וכפי שסגל בעצמו ציין, כביכול מדובר באיומים.

בבקשת הנאשמים, הם ביקשו לקבל מידע גם בנוגע לחשד לאיומים, ולא רק להטרדת עד.
אלא שבהחלטה של בית המשפט נקבע מפורשת כי ביחס לכך "מקובלת עליי עמדת [הפרקליטות] לפיה מדובר בבקשה בלתי רלוונטית המהווה 'מסע דיג', שכן עבירה זו אינה מיוחסת לנאשמים בכתב האישום".
בקיצור, הבנתם מה קרה פה?

במקום לתווך לכם את המציאות, משווקים לכם נרטיב:
במקום לספר שמדובר בשני נאשמים שמואשמים בהטרדת ניר חפץ ובשניים שמואשמים בהטרדת הדס קליין – מספרים רק על קליין.
כי ניר חפץ הוא הרי מסכן, שעינו אותו והכניסו לו פשפשים לתא כדי שיספר שקרים על נתניהו, והדס קליין היא סמל ממלכת הרשע.

במקום להתייחס בבוז המתבקש לביביסטים נרצעים שהשתמשו במקלדת שלהם כדי לשפוך ביוב מילולי לרחבי הטוויטר, במטרה לנסות ולהרתיע עדים מלהעיד עדות אמת שחס וחלילה עלולה לפגוע במלך המשיח בנימין נתניהו שכמובן לא דבק בו רבב – הם מכונים "צייצני ימין", ויוצרים רושם כאילו בכלל הם אלה שנרדפים.

במקום לדווח על כך שמרבית הבקשה נדחתה, ושרק חלק קטן מתוכה התקבל, ושאין "חשד לאכיפה בררנית" אלא שאי אפשר לשלול אותה על הסף בהיבט מצומצם וצר ולכן יש מקום להעברת מידע בהיקף מצומצם – יוצרים רושם כאילו הבקשה התקבלה במלואה, וכאילו עוד רגע כתבי האישום מבוטלים בגלל הגנה מן הצדק.

במקום להבהיר שבשום מקום בהחלטה לא דובר על השתייכות פוליטית, שאין בציוץ של גליקמן כלום ושום דבר מבחינה פלילית, שהפרקליטות לא תעביר נתונים לגבי תיקי שנפתחו בחשד לאיומים, ושממילא לא נפתחה ולא תיפתח חקירה נגד גליקמן ולכן המידע שיועבר לא קשור אליו – מכניסים אותו ואת פילבר לסיפור.

אבל עזבו הכל. יודעים מה הכי מקומם בסיפור?
הדס קליין לא חשודה בדבר. כל חטאה שהעזה להעיד מטעם התביעה במשפט פלילי, ולספר את האמת שלה. בגין המעשה הזה, שעד לפני כמה שנים היה בגדר המובן מאליו, נפתחו עליה שערי גיהנום.
וכשסוף סוף מגנים עליה מהאש, עדיין יש מי שרודפים אותה.
ערב טוב.

קישור להחלטה המלאה:
https://t.co/zDKfVw8Pdx