החוק המרכזי שמגדיר את הדין הפלילי במדינת ישראל הוא חוק העונשין, אשר מפרט את מרבית העבירות המוכרות (רצח, אונס וכו'), כולל פרק של עקרונות משפטיים כלליים – וגם מגדיר סייגים והגנות לאחריות פלילית (למשל, הגנה עצמית).
אחת ההגנות הפחות מוכרות היא "פטור עקב חרטה".
אבל, לפני שנעשה היכרות עם הסעיף הזה, נזכיר עיקרון אחר שקבוע גם הוא בחוק העונשין, והוא עיקרון לפיו ניסיון לבצע עבירה – הוא עבירה בפני עצמה.
כלומר, אם היתה לכם מטרה לבצע עבירה, וביצעתם מעשים כאלה ואחרים כדי לממש את מטרתכם, אז גם אם לא השלמתם את המלאכה, עדיין מדובר בעבירה.
הדוגמה הקלאסית היא ניסיון רצח.
נניח שאבי רוצה לרצוח את בני. אבי מצטייד באקדח, עוקב אחרי בני ואז יורה לעברו במטרה להמיתו – אבל מחטיא.
במצב כזה, אף על פי שבני אפילו לא נשרט – אבי ביצע עבירה חמורה של ניסיון רצח, ואפשר להעמידו לדין על כך.
כעת, בואו נשנה קצת את העובדות.
נניח שאחרי שאבי תכנן, ויצא לדרך, ועקב אחרי בני, ודרך את האקדח – ברגע האחרון הוא מחליט לחזור בו. הוא מתחרט, פורק את האקדח, וחוזר לביתו. מה הדין בסיטואציה כזו?
תכירו את סעיף 28 לחוק העונשין, שמגדיר הגנה מוזרה ומיוחדת במינה בשם "פטור עקב חרטה", ושעוסק בסיטואציות דומות לכך.
בגדול, ומבלי להיכנס לדקויות (למעט אחת שתיכף נתעמק בה), סעיף 28 לחוק העונשין קובע שאם ניסיתם לבצע עבירה אבל התחרטתם לפני שהשלמתם את ביצועה – אתם פטורים מאחריות פלילית.
אומנם, ניסיון לבצע עבירה הוא כאמור עבירה בפני עצמה, אבל החרטה שלכם "מנקה" אתכם, ואי אפשר להעמיד אתכם לדין.
השאלה הפרשנית המרכזית שבית המשפט העליון נדרש לה בהקשר לסעיף הזה היתה מהי אותה "חרטה" שבזכותה יזכה האדם בפטור מאחריות פלילית.
במשך שנים ארוכות לאחר שנחקק הסעיף המגדיר "פטור עקב חרטה", שלטה הגישה לפיה החרטה צריכה להיות "מוסרית", של "חזרה בתשובה", ולא "סתם" שינוי החלטה של המבצע.
בניסוח אחר, כדי שאדם יזכה בפטור עקב חרטה הוא צריך ממש להכיר ברוע של המעשה שהוא תכנן לבצע, ולבחור בדרך הטוב. אם, לדוגמה, האדם החליט שלא לבצע את המעשה משום שהבין שאם יתפס הוא צפוי לעונש מאסר ממושך – זה לא יספיק לו כדי ליהנות מההגנה, אף על פי שבמציאות התוצאה היא זהה לחלוטין.
הפרשנות הזו של בית המשפט העליון הביאה למצב שבו הסעיף של פטור עקב חרטה – הפך מעשית למה שמכונה "אות מתה", כלומר לסעיף חסר משמעות מעשית. וכל כך למה?
כמו שכולכם יודעים, כדי להרשיע אדם בעבירה – המדינה צריכה להוכיח את אשמתו, כלומר להוכיח שהתקיימו כל הרכיבים השונים של העבירה.
אבל, אם מדובר על הגנה (הגנה עצמית, צורך, אי שפיות וכו') – נטל ההוכחה הוא על הנאשם, ולא על המדינה. הוא זה שצריך להוכיח שההגנה מתקיימת.
ואיך בדיוק יכול הנאשם להוכיח שהפסיק את ביצוע העבירה כי "חזר בתשובה"? הוא לא ממש יכול להוכיח את זה, וממילא זה תרחיש נדיר, וספק אם בכלל קיים.
המצב המשפטי הזה הגיע לקיצו ביוני 2015, בערעור שהגיש נאשם שהורשע בניסיון רצח של בתו הקטינה – ואת פסק הדין כתב השופט סלים ג'ובראן.
ג'ובראן קבע, שתכלית הפטור עקב חרטה היא לתמרץ את העושה לחזור בו מהשלמת העבירה. אבל, אם נדרוש ממנו רגש של "חזרה בתשובה" – נפגע בתכלית הזו.
אם אדם מעוניין להפסיק את ביצוע העבירה בגלל טעם תועלתני, כלומר משיקולי כדאיות, אבל אין בליבו חרטה מוסרית – לפי הפרשנות הקודמת אין לו שום סיבה לחדול ממעשיו. ממילא הוא כבר ביצע עבירה.
לכן, אם רוצים להגשים את תכלית הפטור, יש לשנות את הפרשנות המשפטית ולאפשר גם חרטה "תועלתנית".
בנוסף, ג'ובראן מצא כי כמעט בכל מדינות העולם שבהן יש סעיף דומה, הפוטר אדם מאחריות פלילית אם התחרט בשלב הניסיון וטרם השלמת המעשה – אין דרישה לחרטה מוסרית-דאונטולוגית של "חזרה בתשובה".
המטרה היא לעודד עבריין לחדול מביצוע עבירה שהחל בביצועה, ולא משנה מה המניע שהביא אותו לחדול.
בהתאם, ג'ובראן קבע הלכה חדשה:
"הדרישה לחרטה מוסרית איננה ראויה, וניתן להסתפק בחזרה מהכוונה לבצע את העבירה על מנת לעמוד בתנאי של 'מתוך חרטה'. זאת, גם אם החזרה מהכוונה נבעה משיקולים שאינם מוסריים-ערכיים, אלא כלכליים, חברתיים וכו'".
מעתה, גם חרטה תועלתנית תקנה פטור מאחריות.
השופטים שהם ודנציגר הצטרפו למסקנתו של ג'ובראן, וזו ההלכה מאז ועד היום.
בעקבות השינוי בפרשנות המחייבת של הסעיף, מן הסתם היו לא מעט מקרים שבהם הוחלט שלא להעמיד חשודים לדין, ואף היו מספר זיכויים בבתי המשפט (היה אפילו זיכוי בבימ"ש צבאי של פלסטיני שהואשם בניסיון לבצע פיגוע טרור).
לנאשם בפסק הדין שבו קבע ג'ובראן את ההלכה החדשה – זה לא הועיל. הרשעתו נותרה בעינה, בשל אי-התקיימות שאר רכיבי הפטור.
אבל, עולם המשפט שלנו התקדם והתפתח – גם במקרה זה, וגם במקרים רבים אחרים, בזכות פסיקותיו של שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, שמובא היום למנוחת עולמים.
לזכרו.
קישור לפסק הדין המלא:
https://t.co/TYSzM3TIDO
בוקר טוב.