אחד הספינים שחוזר שוב ושוב בשיח המתלהם סביב מערכת המשפט הוא "זכות הוטו" של שופטי ביהמ"ש העליון לגבי מינויים בועדה לבחירת שופטים.
כדי להבין מדוע מדובר בספין, צריך להכיר קודם כל את הרכב הועדה, שמונה תשעה חברים, ושקבוע בחוק בתי המשפט.
הועדה מורכבת משר המשפטים, שר נוסף, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עו"ד, נשיא ביהמ"ש העליון ושני שופטי נוספים של ביהמ"ש העליון.
באופן מסורתי, הכנסת נהגה לבחור נציג אחד מסיעות הקואליציה ונציג אחד מסיעות האופוזיציה. המנהג הזה "נשבר" בשנת 2016, כאשר שני הח"כים בועדה היו בקואליציה.
כלומר, בועדה מכהנים 4 פוליטיקאים, מהם לפחות 3 מתוך הקואליציה, ו-5 משפטנים.
הרציונל הברור בהרכב הזה, שנקבע בשנת 1953 והחליף את השיטה של בחירת שופטים על ידי הפוליטיקאים בלבד – היה לתת רוב למשפטנים, כדי למנוע פוליטיזציה של הליך מינוי השופטים.
מאז, הרכב הועדה לא שונה מעולם.
על פי החוק, כדי שמינוי יתקבל בועדה – די ברוב רגיל. כלומר, באופן עקרוני אם חמשת המשפטנים מסכימים על מועמד, הפוליטיקאים אינם יכולים לסכל את הבחירה.
ובאופן מסורתי, שופטי ביהמ"ש העליון ונציגי לשכת עו"ד אכן פעלו פחות או יותר באופן מתואם, לפחות בכל הנוגע במינוי לערכאות הנמוכות.
בשנת 2008, המצב הזה השתנה.
חבר הכנסת גדעון סער, אז מסיעת הליכוד שבאופוזיציה, הגיש הצעת חוק, שהתקבלה, לפיה מינוי שופטים לביהמ"ש העליון – ורק לביהמ"ש העליון – ידרוש רוב "מיוחס" של לפחות שבעה חברי ועדה 👇 .
הרציונל המרכזי היה שמינוי שופטים לערכאה הבחירה יעשה בהסכמה רחבה יחסית.
כלומר, מעשית מי שקיבל זכות וטו על מינוי שופטים לביהמ"ש העליון לא היו השופטים, אלא דווקא… הפוליטיקאים, בדגש על שלושת הפוליטיקאים שהם חברי הקואליציה. בלי להגיע להסכמה איתם, אין עוד אפשרות למנות שופטים לביהמ"ש העליון.
ושוב יודגש: במינויים *שאינם* לביהמ"ש העליון – די ברוב רגיל.
אז מאיפה נולד הספין על "זכות הוטו של השופטים"?
הגלגל הסתובב. ב-2015, כששקד מונתה לשרת המשפטים, היא כרתה ברית פוליטית עם אפי נוה ונציגי לשכת עו"ד. כלומר, "הברית ההיסטורית" בין המשפטנים – נשברה.
וכך, נוצר מצב שתיקון שנועד *להחליש* את כוחם של השופטים – כמו העניק להם זכות וטו.
אבל, ממילא אותה "זכות וטו" חלה אך ורק על מינויים לבית המשפט העליון.
בנוסף, הגלגל הסתובב שוב, וכיום ניתן לומר שנציגי לשכת עו"ד חזרו – פחות או יותר – לשתף פעולה עם שופטי ביהמ"ש העליון.
אז למי באמת יש זכות וטו על מינויים לעליון? שוב, דווקא לפוליטיקאים מהקואליציה.