ביום חמישי, אלא אם יהיה עיכוב של הרגע האחרון, יפתח "ספטמבר הגדול" המשפטי בדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד שר המשפטים, בבקשה להורות לו לכנס את הועדה לבחירת שופטים.
בואו ננסה להבין במה מדובר, וגם להעריך (שוב) מה תהיה התוצאה הסופית.
על הועדה לבחירת שופטים, כולכם כבר שמעתם.
נכון לעת הזו, הועדה מורכבת משני שרים (אחד מהם שר המשפטים, שהוא גם יו"ר הועדה), שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, ושלושה שופטי ביהמ"ש העליון (אחד מהם הנשיא/ה).
הסמכות לכנס את הועדה היא של יושב הראש שלה – שר המשפטים יריב לוין.
אלא שאף על פי שהממשלה הושבעה בסוף שנת 2022, ואף שכל הגופים (למעט הממשלה שלא בחרה שר נוסף) קבעו את נציגיהם לועדה – לוין מסרב בתוקף לכנס אותה. לשיטתו, כל עוד לא השתנה הרכב הועדה, הוא אינו מתכוון למנות אף שופט לאף ערכאה.
ונגד אי-כינוס הועדה לבחירת שופטים הוגשו העתירות לבג"ץ.
ומה גורלן הצפוי של העתירות?
ובכן, מן הסתם, ומאחר שאיש מאיתנו לא מצויד בכדור בדולח, לא ניתן לדעת מה יהיה גורלן, אך ניתן לנסות ולהעריך אותו – על סמך הדין הכללי, ועל סמך פסקי דין מהעבר שעסקו בנושאים דומים לענייננו.
סעיף החוק שעשוי להיות רלבנטי הוא סעיף 11 לחוק הפרשנות.
סעיף זה קובע שאם חיקוק הקנה לאדם סמכות לבצע משהו, מבלי לקבוע מועדים שבהם עליו לפעול – אזי על אותו אדם להפעיל את סמכותו "במהירות הראויה".
על פני הדברים, קשה מאוד לטעון שסירוב מוחלט, גורף ובלתי מוגבל בזמן של שר המשפטים להפעיל את סמכותו ולכנס את הועדה עומד בתנאי הסעיף.
בכל הנוגע בעתירות לגבי אי-כינוס הועדה לבחירת שופטים, למיטב ידיעתי יש תקדים בודד – עתירה שהוגשה בשלהי כהונת ממשלת אולמרט (גם שרת המשפטים לבני נמנעה מכינוס הועדה בימי ממשלת שרון, אך לא הוגשו נגדה עתירות). באותה עתירה, התבקש בג"ץ להורות על כינוס הועדה אף שהיה מדובר בממשלת מעבר.
את העתירה הגיש "הפורום המשפטי למען א"י", שטען למשל שקיים "צורך דחוף וחיוני במינוי שופטים בכל הערכאות". שר המשפטים דאז, פרופ' פרידמן, השיב כי כינוסה של הועדה "נדרש וחיוני נוכח קיומו של צורך דחוף במינוי שופטים לאור העומס במערכת המשפט והפגיעה בציבור המתדיינים ובאמון הציבור".
בפסק הדין, בג"ץ קבע כי אין מחלוקת "על הצורך הקיים באישו התקנים הפנויים במערכת המשפט ובהקלה הצפויה על העומס במערכת בעקבות השלמת המינויים". אלא שנוכח העובדה שהיה מדובר, כאמור, בתקופת בחירות – בג"ץ קבע שחרף חשיבות מינוי שופטים חדשים, אין הכרח לבחור אותם לפני בחירת הכנסת החדשה.
ומה המשמעות של פסק הדין הזה?
ובכן, באופן ברור עולה ממנו הסכמה רחבה של כל הרשויות – כולל של עמותת ימין מובהקת – שיש צורך חיוני לאומי באיוש תקנים פנויים של שופטים, לטובת כלל אזרחי ישראל כולם. כידוע, איננו נמצאים כיום בתקופת בחירות, ולכן הטעם שבעטיו העתירה נדחתה – לא רלבנטי.
כלומר, על פני הדברים נראה שגם פסק הדין הזה תומך בקבלת העתירות.
אבל חוץ מעתירות שעסקו בועדה לבחירת שופטים, ידענו בשנים האחרונות גם עתירות שתקפו "מנהג" מוזר שהלך והתפשט בממשלות נתניהו האחרונות – אי-מינוי מחליפים לממלאי תפקידים שפרשו, והותרת משרות בלתי מאוישות במשך תקופה ארוכה.
הסנונית הראשונה היתה עתירה נגד אי-מינויו של מפכ"ל משטרה קבוע לאחר פרישת אלשיך – כמובן ללא שום קשר ל-"תיקי האלפים", או למתקפות הממשלתיות על המשטרה. *שנתיים תמימות* לא נבחר מחליף, ומי שכיהן היה ממלא המקום מוטי כהן. ואז לבג"ץ נמאס, ובדצמבר 2020 הוא הורה לממשלה לבחור מפכ"ל קבוע.
המקרה השני, שבוע לאחר מכן, היה בעניין מנכ"ל משרד המשפטים – משרה שגם היא לא אוישה במשך כשנה ורבע, וכיהנה בה ממלאת מקום. הסיבה לשיתוק היתה חוסר שיתוף פעולה בין שני חלקי "הממשלה הפריטטית", ואולי גם אינטרס עלום כזה או אחר של גורמים מסוימים לסרבל ככל הניתן את עבודת משרד המשפטים.
בפסק דין קצר, בג"ץ קבע שעם כל הכבוד להתנגדותו של ראש הממשלה נתניהו למינוי המנכ"ל המיועד, שעבר את כל הליכי הבדיקה הנדרשים – "הסמכות או מחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע". ובחלוף חודש, עוד פסק דין דומה.
הפעם, היה מדובר באי-איוש של שתי משרות בכירות במערך התקשורת – מנהלת הרשות השנייה ויו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין. המשרות לא אוישו במשך שנים, ללא הנמקה עניינית.
בג"ץ נתן לממשלה הרבה זמן, אבל בינואר 2021 נמאס לו – והוא הורה לממשלה לקיים את הדיונים הנדרשים כדי לאייש את המשרות.
התחנה הבאה היתה דיון שהתקיים אגב העתירה בנוגע להסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שנבע מהבעייתיות שבהיותו גם ראש ממשלה וגם נאשם בפלילים. באותה עתירה התבררה גם טענה לפיה הממשלה אינה מקיימת דיון "בשורה ארוכה של מינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, בין היתר בשל מחלוקות פוליטיות".
נתרגם לעברית:
לאחר שסוף סוף הוקמה ממשלה שזכתה לאמון הכנסת, היא "ממשלת החילופים" של נתניהו וגנץ, הסתבר שהשיתוק שנלווה לממשלות המעבר שכיהנו בשנים 2019-2020 – נמשך. משום שהממשלה היתה פריטטית, ומאחר שגורמים מסוימים סירבו לכל מינוי שהוצע – משרות רבות בשירות הציבורי לא אוישו.
בתחילה, בג"ץ הוציא צו על תנאי, אבל בינתיים הכנסת התפזרה בשל אי-העברת תקציב (מטעמים שלא הובררו עד עצם היום הזה) – והממשלה שוב היתה ממשלת מעבר. אבל במרץ 2021, לבג"ץ נמאס והוא קבע – באופן כללי – שאי אפשר להמשיך עם השיתוק הזה, ושחייבים לאייש משרות שיש צורך ציבורי דחוף באיושן.
חלפו חודשיים בלבד, והסאגה חזרה.
הפעם על הפרק, משרה בכירה נוספת שאוישה על ידי ממלא מקום – פרקליט המדינה בכבודו ובעצמו.
משום מה, וכמובן ללא שום קשר ל-"תיקי האלפים" ולחוסר הסימפטיה כלפי הפרקליטות מצד גורמים מסוימים – הממשלות השונות לא בחרו מחליף לשי ניצן, שפרש שנה וחצי לפני כן.
במאי 2021 בג"ץ הוציא צו על תנאי בעניין בחירתו של עמית איסמן לפרקליט מדינה קבוע, ורמז רמז עבה מאוד שהוא לא מתכוון לאפשר לממשלה להמשיך שלא לאייש את התפקיד הזה. אלא שבינתיים הוקמה "ממשלת השינוי", איסמן מונה במינוי קבוע – והעתירה התייתרה. זמן קצר לאחר מכן, נבחרו שופטים חדשים.
ועד כאן, סקירת פסקי הדין השונים שעשויים להיות רלבנטי לענייננו. ומה אפשר ללמוד מהם?
לדעתי, המסר הברור שעולה משורת פסקי הדין הללו הוא שלבג"ץ נמאס מזמן מההתנהלות הממשלתית "התמוהה" של אי-איוש משרות, בדגש על משרות ברשויות האכיפה. אם אין טעם ענייני, *חייבים* לאייש את התפקידים.
וכאשר מחברים את המסר הדי ברור הזה אל הדברים שנאמרו בפסק הדין בעניין הועדה לבחירת שופטים מראשית שנת 2009 – נראה ששופטי בג"ץ ידרשו משר המשפטים לתת הנמקה כבדת משקל מאוד מדוע הוא מבצע מעין "שביתה איטלקית", ומותיר עשרות תקנים של שופטים בלתי מאוישים, במיוחד בתקופה כה עמוסה.
ככל שהבנתי משגת, ללוין אין נימוק כזה.
כפי שהודגש בפסק הדין הנ"ל, יש הסכמה גורפת בדבר חשיבות בחירתם של שופטים לתקנים בלתי מאוישים, ועם כל הכבוד לחוסר שביעות רצונו של השר מהרכב הועדה – לפחות כרגע זה הרכבה לפי החוק.
ובהיעדר טעם כבד משקל, על השר להפעיל את סמכותו ולכנס את הועדה.
מחר אמורה היועמ"ש להגיש את תגובתה לעתירות, שהן כזכור עתירות מינהליות "רגילות", ולא עתירות חוקתיות נגד חקיקה של הכנסת. לכן, לעמדתה יש חשיבות רבה מאוד. אם אכן צדקתי בהערכה שלי, תגובת היועמ"ש תתמוך *בקבלת* העתירות – צעד שיביא, כמעט בוודאות, גם לקבלתן על ידי בית המשפט.
ערב טוב.
קישור לפסק הדין המלא בעתירה בעניין כינוס הועדה לבחירת שופטים:
https://t.co/khlYQ7KY0K
קישור לפסק הדין המלא בעניין ניגוד העניינים של נתניהו ומינוי בכירים:
https://t.co/OHgtIcLPeY
שאר פסקי הדין צורפו במלואם לשרשור כתמונות.
ובכן:
