ביהמ"ש העליון פירסם היום את פסק דין מעניין, בערעורו של אטירסאו אינעלם, שהורשע ברצח רעייתו בשנת 2018. הרשעת המערער נסמכה על מארג ראיות נסיבתי, שלא הותיר ספק באשמתו. אותו מארג גם הביא לדחיית ערעורו של אינעלם.
ולמה פסק הדין מעניין?
מסתבר, שזמן קצר לאחר שאינעלם נתפס ונעצר, ובעודו בניידת המשטרה – הוא ביקש להיוועץ בעורך דין. השוטרים אכן הפסיקו את החקירה, אך שאלו את אינעלם האם הוא מוכן להצביע על מקום הימצאות הסכין שבאמצעותו ביצע את הרצח.
אינעלם הסכים, הסכין אכן אותר, ונמצאו עליו טביעות אצבע של אינעלם.
כלומר, ראיית הסכין, ועליה ראיית טביעות האצבע – הושגה תוך הפרת זכות ההיוועצות בעורך דין, שאין מחלוקת שעמדה לאינעלם. השאלה היא, מה משמעות הפגיעה בזכויותיו.
בערעור, אינעלם טען שיש לפסול ראיות אלה, משום שהושגו תוך הפרת זכות ההיוועצות שלו, בהתאם למה שידוע כ-"הלכת יששכרוב".
לא ניכנס הפעם לנבכי ההלכה הזו (שרשור👇), אך בתמצית מדובר בכלל שנקבע בפסיקה (ושאין לו עיגון בחוק), המקנה לבית המשפט סמכות לפסול ראיה, אם הושגה תוך פגיעה בזכויות החשוד.
מצד שני, הלכת יששכרוב שונה *משמעותית* מהדוקטרינה של "פירות העץ המורעל", שפותחה בארה"ב, שהיקפה רחב הרבה יותר.
נחזור לאינעלם.
השופט אלרון, הגם שהסכים שדין הערעור להידחות, קבע כי המשטרה עשתה ״מעשה שלא יעשה״, וכי טוב עשתה המדינה שלא ביקשה לקבוע שהסכין וטביעות האצבע הם ראיות קבילות.
אלרון אף רמז, ולמעשה אמר, שאם היתה לכך חשיבות – הוא היה פוסל את הראיות, גם אם המשמעות היתה זיכוי הנאשם.
הנדל הוסיף הערה מעניינת נוספת:
במסגרת "הלכת ישככרוב", אחד השיקולים שעל בית המשפט לשקול ביחס לראייה הוא את חומרת העבירה. כלומר, יתכן שכאשר מדובר בעבירה חמורה במיוחד, תידרש פגיעה בעלת עוצמה מיוחדת בזכויות החשוד כדי להצדיק פסילת ראיה.
הנדל הבהיר, שזהו שיקול שהוא אינו מסכים לו.
לפי הנדל, תכליתה של הלכת יששכרוב היא להכווין את התנהגות המשטרה, ולמשטרה יש מוטיבציית ייתר דווקא בעבירות החמורות. לכן, חשוב להבהיר לשוטרים שעליהם להקפיד על הדין, ביחס לכל סוגי העבירות, כולל בעבירת הרצח.
כלומר, לפי הנדל יש להרחיב – מבחינה זו – את היקף תחולתה של הלכת יששכרוב.
השופטת השלישית היתה ברק-ארז, והיא הסתפקה באמירה לפיה הלכת יששכרוב "חשובה ורלוונטית גם בהליכים שעניינם עבירות בעלות דרגת חומרה גבוהה".
בשורה התחתונה, הערעור אומנם נדחה פה אחד – אבל כל שלושת השופטים הוסיפו הערות חשובות לגבי תחולתה של ״הלכת יששכרוב״ בכלל, ובעבירות חמורות בפרט.
ועד כאן פסק הדין. מה המשמעות שלו?
לא מדובר בהלכה חדשה, שכן התייחסויות השופטים היו בהערת אגב ("אוביטר", בשפה משפטית).
יחד עם זאת, פסק הדין עשוי לסמן מגמה של הרחבה נוספת של הלכת יששכרוב, באופן שמקרב אותנו עוד צעד (קטן) לעבר מצב משפטי *שדומה במידת מה* למצב בארה"ב.
ערב טוב.
קישור לפסק הדין המלא:
https://t.co/MMprxGk27l