כמעט אף אחד מכם לא שמע על כך, אבל שלשום הוגש דו"ח מטעם "ועדת היגוי לבחינת 'צווארי בקבוק' בהליך הפלילי". את הועדה הזו, שבראשה עומד נשיא בית משפט מחוזי, וחברים בה בכירים ממערך הייעוץ המשפטי, הפרקליטות, הסנגוריה, המשטרה, הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים – הקימה כמובן הממשלה הקודמת.
הממצאים בדו"ח, בהיעדר מילה טובה יותר, מבהילים. לא אוכל לסקור כאן את כולם, ואסתפק בתמצית בלבד:
לדוגמה, הועדה מצאה שבתיקים שבהם נשמעות הוכחות, פרק הזמן שבו מתקיימים הליכים מקדמיים זהה לפרק הזמן שבו נשמעות הראיות עצמן – *כעשרה חודשים וחצי*. בין שני השלבים, חולפים כשבעה חודשים.
מה המשמעות?
המשמעות היא שיותר זמן "מתבזבז" על הליכים כמו חומר חקירה, חסיונות, הגנה מן הצדק וטענות מקדמיות דומות, והמתנה לדיוני ההוכחות – מאשר הזמן שמוקצה לבירור האשמה כשלעצמו.
והנה עוד נתון מבהיל: בין דיון הוכחות אחד למשנהו, חולף פרק זמן של כחודש וחצי עד ארבעה חודשים.
קודם כל, הנתון הזה ממחיש עד כמה אין קשר בין האופן שבו המחוקק דמיין את התנהלות ההליך הפלילי, לבין המציאות הקשה – כי לפי החוק היבש בית המשפט אמור לשמוע ראיות "ברציפות יום יום עד גמירא".
בנוסף, כמובן שבמהלך החודשים שבין דיון אחד למשנהו השופטים לא נחים, אלא שומעים תיקים אחרים.
מצב דברים זה יוצר כמובן קושי, משום ששופט "מדלג" בין תיקים, ללא רציפות, כמעט ללא יכולת לזכור את פרטי הדיון הקודם, והתוצאה היא פגיעה נלווית ביעילות – וגם ביכולת להגיע לחקר האמת.
בשורה התחתונה, הוועדה מצאה שמשך הזמן שבו מתנהל הליך פלילי בישראל ארוך באופן ניכר מבחינה השוואתית.
מטרת השרשורון לא היתה להכיר לכם את כל הפרטים, שאותם תוכלו למצוא בדו"ח המלא.
המטרה היתה להאיר על דו"ח רציני של ועדה רצינית, שאשכרה עסקה במשהו שישפיע על חייהם של אזרחים רבים. אבל הממשלה שלנו, שחרטה על דגלה את "הרפורמה במערכת המשפט", לא הקדישה לו אפילו דקה.
עדיף לריב עם היועמ"ש.
קישור לדו״ח המלא:
https://t.co/SqbAGNddly