עד לא מזמן, זו היתה ההצגה הכי טובה בעיר. אינסוף זמן אוויר בכל כלי התקשורת, מאות טורי "פרשנות" ואלפי ציוצים הוקדשו לניתוח והתפלפלות סביב כל נפיחה שבקעה מבית המשפט המחוזי, שם מתנהל ההליך הידוע כ-"תיקי האלפים", שבו הנאשם מס' 1 הוא בנימין נתניהו.
בחסות "הרפורמה", ובעיקר בשל מלחמת ה-7.10 – דעת הקהל נדדה מעיסוק אובססיבי במשפט הזה.
אבל קצת לפני פסח, היה נדמה שמכונת התעמולה הביביסטית מצליחה לעורר עניין מחודש ב-"תיקי האלפים", מן הסתם כדי ליצור הסחת דעת מהמצב הביטחוני והמדיני העגום. במוקד הפעם – עדותו של תנ"צ כורש ברנור.
למי שלא עקב אחר הדיווחים ההיסטריים מאותם ימים, נציין שבזמן ש-"תיקי האלפים" נחקרו במשטרה, ברנור היה ראש יאח"ה – כלומר עמד בראש היחידה המשטרתית (הענקית) שחקרה את מרבית הפרשיות.
לאחר עדות ראשית קצרה, החל עו"ד עמית חדד בחקירה נגדית, שמשכה מתחרה באורך הגלות (ושטרם הסתיימה).
אני מניח שרובכם מכיר את האופן שבו ״התקשורת״ הביביסטית מתייחסת לעדויות ב-"תיקי האלפים".
מבחינת השופרות, בכל יום "התיקים קורסים", כל עדי התביעה מתגלים כשקרנים או "הופכים לעדי הגנה", הפרקליטות מתבזה, השופטים זועמים עליה – והניצחון המוחלט, כלומר הזיכוי הצפוי, הוא ממש מעבר לפינה.
ובכל זאת, ביחס לעדותו של ברנור נרשמה היפר-ונטילציה מוגברת.
הדיווחים שבקעו מ-"האולפן הפתוח", מיזם התעמולה שייסדה כנרת בראשי שמתיימר "לסקר" את הדיונים במשפט היו הפעם היסטריים במיוחד.
אבל זה פחות מעניין. מטבע הדברים, אין טעם להתייחס להזיות של דמויות כמו בראשי, ציפורי ושות'.
מה שיותר מעניין הוא שהיו מי שהרשו לעצמם להסתמך על "התיעוד" שסיפק אותו "אולפן פתוח".
אם אינכם יודעים, אז הדיונים ב-"תיקי האלפים" אינם מתומללים בזמן אמת, אלא מוקלטים ואז נשלחים לתימלול. לכן, יש פרק זמן של כשבועיים בין המועד שבו אדם מעיד – ועד המועד שבו מתפרסם פרוטוקול העדות.
בסוף השבוע שבתום הדיונים שבהם נחקר ברנור בחקירה נגדית, בטרם התפרסם הפרוטוקול, ומבלי שנכח בדיונים – פירסם עמית סגל טור נוקב (👇) שבו גולל אפיזודות שונות שכביכול התרחשו באותם דיונים, ושכמובן חשפו את ערוותם של ברנור ושל הפרקליטות, והכל תודות לחקירה הנגדית המושחזת של עו"ד עמית חדד.
אלא שהזמן חלף, הדיונים תומללו – והפרוטוקולים פורסמו. בואו נבדוק האם הטור של סגל עמד במבחן הזמן.
נתחיל מהספין המרכזי שהופץ סביב עדותו של ברנור, ובליבו הטענה שברנור כביכול הודה שהמשטרה לא בדקה את כמויות הסיגרים והשמפניות. "לא צריך מספרים", השיב ברנור. הסתכלתי למילצ'ן בעיניים".
לכאורה, שוד ושבר.
מי שעמד בראש היחידה שחקרה את "תיקי האלפים" בעצם הודה שכתב האישום, שבו יוחסה לנתניהו קבלת טובות הנאה בהיקף אדיר ממילצ'ן (במסגרת מה שמכונה "תיק 1000") – לא מבוסס על שום דבר פרט ליכולותיו הטלפתיות של כורש ברנור.
אלא שבדיקה בפרוטוקול👇 מגלה תמונה שונה במקצת.
ראשית, הביטוי "לא צריך מספרים" – בכלל לא נאמר על ידי ברנור. זו המצאה גרידא, שככל שהצלחתי לבדוק מקורה בציוץ של מיודענו אלי ציפורי. במילים אחרות, מדובר בציטוט של אמירה שלא היתה ולא נבראה.
שנית, ברנור אכן אמר ש-"ראה את העיניים של מילצ'ן" – אבל ממש לא טען שהדבר שימש כראיה.
בפועל, לפני שברנור אמר "ראיתי את העיניים" – התנהלה חקירה נגדית ארוכה, שבה חדד הטיח בברנור שלפי העדויות של מילצ'ן לא מדובר ב-"קו אספקה" אלא במתנות שניתנו "רק" 3-4 פעמים בשנה, בעוד ברנור השיב שלמיטב זכרונו מילצ'ן כן תיאר הרעפת טובות הנאה בהיקף עצום.
אבל על זה לא סיפרו לכם.
כלומר, לא זו בלבד שהאמירה "לא צריך מספרים" היא שקרית – ברנור ממש לא טען שהמשטרה הסתמכה על "מבט בעיניים".
הוא השיב, פעם אחר פעם אחר פעם, שהוא לא ניהל את החקירות של מילצ'ן, נכח בהן באופן מאוד חלקי, ושלפי זיכרונו מילצ'ן בהחלט תיאר טובות הנאה בהיקף גדול וגם תחושה קשה מכך.
למעשה, מקריאת הפרוטוקול עולה שעוד בטרם שברנור השתמש בביטוי "הסתכלתי לו בעיניים" – השופטים כבר רמזו לעו"ד חדד שקו החקירה הנגדית הזה מוצה, ושאין טעם להמשיך ולשאול בעניין (ובהמשך נחזור לנקודה הזו).
אבל חדד שוב שאל, האמירה לגבי העיניים נאמרה, והספין עלה לאוויר.
בואו נמשיך.
סגל מתאר כיצד "השופט שחם התעצבן: 'מר ברנור, תענה האם הנתון חשוב. סגל לעצמך, רק היום, לענות". לכאורה, הוכחה שברנור מתחמק מתשובות.
אלא שהפרוטוקול, מעשה שטן, מגלה תמונה מעט שונה: ברנור ענה גם ענה, אבל שחם, חסר סבלנות מחקירה נגדית ארוכה ומיותרת, ביקש מברנור להשיב תשובות קצרות.
הלאה.
במורד הטור, סגל מתייחס לחקירת עד המדינה ארי הרו, מתאר ש-"השופטים הרימו גבה" – כאמור, מבלי שנכח בדיון ומבלי שיש לכך תיעוד כלשהו – ואז טוען ש-"השופטת פרידמן-פלדמן נזפה בברנור: 'לא, עדות ניקיון זה אדם שמעיד על עצמו ו[לא] נגד אחרים".
אלא שה-"נזיפה" הזו לא היתה ולא נבראה.
הפרוטוקול מראה שחדד אכן שאל את כורש אינספור שאלות לגבי ארי הרו, וברנור אכן השיב שהרו מסר "עדות ניקיון" (כלומר "התוודה" על מעשיו טרם שהפך רשמית לעד מדינה).
עו״ד חדד – ולא פרידמן-פלדמן – ניסה לטעון ש-"עדות ניקיון" פירושה שהעד מעיד על עצמו, ולא עדות שבה הוא מפליל אנשים אחרים.
ברנור השיב את שהשיב, ואז פרידמן-פלדמן התערבה והסבירה לברנור שעו"ד חדד בעצם שואל שאלה "מילונית" – האם כאשר הוא אומר "עדות ניקיון" הכוונה היא לאדם שמעיד על עצמו בלבד. ברנור שב ואמר שמבחינתו "עדות ניקיון" היא גם כלפי אחרים, ופרידמן-פלדמן אמרה "זו עמדת העד".
שום "נזיפה" לא היתה.
טרם חתימת הטור, סגל טען ש-"התברר" שעל נתן אשל הופעל "פגסוס", כדי להאזין – בניגוד לחוק – לשיחותיו עם ראש הממשלה.
עד מהרה הסתבר שהטענה בדבר הפעלת פגסוס – היא טענת שווא. לא הופעלה שום רוגלה כלפי אשל. גם הפעם, ככל שהצלחתי לבדוק נדמה שמקורה הוא שוב בציוציו הנרגשים של אלי ציפורי.
בעקבות שורת תחקירים שפורסמו ב-the7i@, סגל נאלץ לפרסם הבהרה בעניין, אבל הוסיף ועמד על כך שההאזנה היתה לא חוקית, ללא אישור היועמ"ש – וכמובן המשיך לעמוד על כך שמדובר בהאזנה לראש הממשלה.
אלא שקריאת הפרוטוקול מלמדת שההאזנה לנתן אשל היתה חוקית למהדרין, לפי צו מפורש של בית משפט.
אף אחד לא ניסה להסתיר את ההאזנה הזו מההגנה, והצווים שנחתמו על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז הועברו לעיונה במסגרת חומר החקירה.
למעשה, די בעובדה שמדובר בהאזנה בהתאם לצו שיפוטי כדי להכרית את הטענה כאילו נעשה כאן משהו לא חוקי. אבל סגל מתעקש – זו האזנה בלתי חוקית לראש הממשלה.
מה סגל לא סיפר לכם?
שעו"ד חדד, ואפילו השופט בר-עם, שאלו את ברנור מספר פעמים לגבי האזנה לשיחות בין אשל לבין נתניהו, וברנור השיב, ברחל בתך הקטנה, שהשיחות הללו לא הואזנו. שמבחינת המשטרה, אסור היה להאזין להן, משום שהן חסויות – וזה מצוין מפורשות כם בבקשה שהוגשה לבית המשפט.
בקיצור, לא היה פגסוס, ההאזנה היתה חוקית למהדרין, והיא לא היתה לראש הממשלה – אלא לנתן אשל.
אפשר היה להמשיך ולדקדק בפער בין ה-"דיווח" של סגל לגבי הדיונים (שלא נכח בהם) לבין המציאות העולה מהפרוטוקולים, אבל נדמה לי שהנקודה ברורה. לכן, נעזוב את המיקרו ונגביה עוף לעבר המאקרו.
אין לי שום כוונה לשכנע אתכם האם ברנור היה עד מהימן או לא, האם עדותו סייע לתביעה או להגנה, ובטח לא לנסות לשער מה השופטים חשבו על עדותו. את הקשקושים הלא מקצועיים האלה מוטב להותיר לליצני "האולפן הפתוח".
לעומת זאת, אולי כדאי לנסות להסביר מה בעצם תכלית עדותו של קצין כמו ברנור.
ברנור אינו עד מהותי. הוא לא עד שיכול לספר על ההתרחשויות עצמן (בניגוד להדס קליין, מילצ'ן, חפץ, פילבר, נתניהו וכו'). הוא רק ניהל את חקירת העדים המהותיים, שכמובן העידו או יעידו בפני בית המשפט.
לכן, אין שום טעם ואין שום ערך משפטי בשאלות האינסופיות שהוא נשאל לגבי העדים המהותיים.