בחודש האחרון התרחשו המון דברים. בין השאר, נחקק בכנסת חוק גירוש משפחות מחבלים, וגם הוגש כתב אישום נגד ארבעה נאשמים בפרשת ירי הנורים הימיים.
לכאורה, אין שום קשר בין שני האירועים הללו. אבל, אנחנו ננצל אותם כדי להדגים משהו על עבודת חקיקה, ועל עבודה שיפוטית.
נתחיל בחוק.
חוק גירוש משפחות מחבלים, שעבר בקריאה שנייה ושלישית ביום 7.11.2024, קובע, בין השאר, שאם שר הפנים נוכח שבן משפחה של מחבל ידע או היה עליו לדעת על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור, או שתמך או הזדהה עם מעשיו של המחבל – אזי השר רשאי לגרש את בן המשפחה לעזה למשך 7 שנים.
כעת, צריך לפרק את המרכיבים השונים להגדרות.
ההגדרה של בן משפחה היא פשוטה – בן משפחה מקרבה ראשונה. למשל, בן.
ההגדרה של מעשה טרור מוליכה את הקורא את חוק המאבק בטרור, שם קבועה הגדרה מפורטת של המונח👇, שלא נכנס אליה.
ההגדרה האחרונה היא "מחבל", וגם לגביה אנו מופנים לחוק אחר.
החוק שאליו מפנה חוק גירוש משפחות מחבלים, לעניין הגדרת "מחבל" – הוא החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית, בו יש הגדרה ל-"פעיל טרור".
בין השאר, ההגדרה קובעת ש-"פעיל טרור" הוא מי "שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירת טרור לפי חוק המאבק בטרור".
ומה זה "עבירת טרור"?
ובכן, עבירה טרור היא, בין השאר, כל עבירה שהיא ״מעשה טרור״.
סיכום ביניים: חוק גירוש משפחות מחבלים חל על אדם, שידע על תוכניתו של בן משפחתו מקרבה ראשונה לבצע עבירה שהיא מעשה טרור. אם בן המשפחה עצור בחשד לביצוע עבירה שכזו – שר הפנים רשאי לגרש את אותו אדם לעזה, למשך שנים ארוכות.
כעת, בואו נעיף מבט על כתב האישום שהוגש בפרשת הנורים הימיים:
בכתב האישום יש ארבעה נאשמים, כאשר הנאשם מס' 1, עפר דורון, הוא אביו של נאשם מס' 2, גל דורון.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע בצוותא של עבירה שהיא ״מעשה טרור״, כך בוודאי שהבן ידע על מעשי אביו, ואף היה שותף להם.
מאחר שאחת העבירות שמיוחסת לנאשמים היא כאמור עבירה שהיא מעשה טרור, והיות שהם כידוע נמצאים במעצר בגין אישום בעבירה זו – הרי שמתקיימות לגביהם כל ההגדרות הרלבנטיות.
כך, האב עפר הוא "פעיל טרור", הבן גל ידע על תוכניתו של אביו לבצע מעשה טרור, ולשר הפנים יש סמכות לגרשו לעזה.
ועד כאן העובדות היבשות.
כעת, נניח בצד את המשפטיזציה, ונעשה שימוש בקופסה שיש לכל אחת ואחד מאיתנו בין האוזניים:
ברור כשמש, שלא לכך התכוון המשורר. אף אדם שפוי (כך יש לקוות) לא מעלה בדעתו לגרש את גל דורון לעזה, אף על פי שהוא מקיים את כל הקריטריונים שקבועים בחוק לצורך גירושו.
אז למה בלבלתי לכם את המוח לגבי כל זה?
קודם כל, כדי להמחיש עד כמה חוק גירוש משפחות מחבלים הוא חוק גרוע. הוא מנוסח באופן רשלני, הוא "תופס" ברשתו המון מקרים שאף אחד לא התכוון לגרש בהם אנשים לרצועת עזה, הוא דרקוני, הוא אנטי-דמוקרטי, והוא בלתי ישים לחלוטין.
פופוליזם נטו.
אבל יש עוד משהו:
כדי להדגים לכל מיני צווחנים מה היא עבודה משפטית אמיתית.
שופט הוא לא טכנאי, שפותח את החוק ועושה עבודה בלשנית. שופט הוא פרשן, שמנסה להבין מה תכלית החוק, ואז מפרש את רכיביו על מנת להגשים את התכלית בצורה המיטבית, תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים בסיסיים אחרים.
לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים כל מיני ליצני משפט שדורשים מהשופטים להיות "שמרנים", להיצמד באופן דווקני ללשון החוק ולא להפעיל שום שיקול דעת – תשאלו אותם האם לשיטתם שר הפנים צריך לגרש את גל דורון לעזה, והאם בג"ץ אמור להרכין ראש בפני החלטה כזו של השר, ולא להתערב בה.
שבת שלום.