עו״ד פוקס, המגדיר את עצמו כמומחה למשפט חוקתי, והפרשן המשפטי של ערוץ 20, כעס על הערה שהעיר השופט עמית בדיון שהתקיים היום בבג״ץ.
בכעסו, כרך עו״ד פוקס בין האמירה לבין הרס בתי מחבלים, והטיל פצצה: עמית שייך למחנה המתנגד להרס בתי מחבלים.
והעובדות?
בואו נסקור את התיקים שבהם דו השופט עמית בסוגיה, מהמוקדם למאוחר.
בג״ץ 5290/14: עתירות נגד הרס בתי המחבלים שביצעו את פיגוע חטיפת ורציחת שלושת הנערים. דנציגר דוחה את העתירות, ועמית מצטרף לעמדתו.
בג״ץ 7823/14: עתירה נגד הרס בית מחבל שביצע פיגוע באמצעות מחפר בירושלים, בו נרצח אזרח ישראל. רובינשטיין דחה את העתירה, ועמית הוסיף שיש ״עזות מצח״ בהעלאת הטענה כאילו מדובר בתאונה ולא בפיגוע.
בג"ץ 5839/15: עתירה נגד הרס בית המחבל שרצח את דליה למקוס ז"ל בצומת אלון. רובינשטיין דוחה את העתירה, ועמית מצטרף בפסק דין קצר, בו הוא מציין כי אינו רואה לחזור ולהרהר אחר הפסיקה המושרשת בעניין הרס בתי מחבלים.
בג"ץ 8150/15: כאן עמית כותב את פסק הדין העיקרי, בעניין עתירות נגד הרס בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע באוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים. עמית דוחה את כל העתירות.
בג"ץ 967/16: עתירות נגד הרס בית מחבל שביצע פיגוע סמוך לאלון שבות, בו נרצחו שלושה בני אדם. רובינשטיין דחה את העתירות, עמית הצטרף בהסכמה לפסק הדין.
בג"ץ 1014/16: עתירה נגד הרס בית המחבל שרצח את השוטר בנימין יעקובוביץ' ז"ל באזור צומת חלחול. סולברג כתב את פסק הדין המרכזי, דחה את העתירה, ועמית הצטרף אליו וקבע שדי בראיות שהוצגו כדי לבסס את המסקנה שמדובר בפיגוע מכוון.
בג"ץ 1802/16: עתירות נגד הרס בית מחבל שרצח את שלומית קריגמן ז"ל בפיגוע בבית חורון. עמית כתב את פסק הדין, דחה את העתירה, ואף "התכתב" עם השופטת ברון, שגם לפי גישה מקלה יותר – מדובר במקרה שבו נכון לדחות את העתירה ולאשר את צו ההריסה.
בג"ץ 1629/16: עתירות נגד הרס בתי המחבלים שרצחו את בני הזוג הנקין ז"ל. סולברג דחה את העתירות ברובן, ביקש הבהרות לגבי חלק מסוים, ועמית הצטרף בהסכמה.
בג"ץ 5899/16: עתירה נגד הרס בית המחבל שביצע את הפיגוע בו נרצח הרב מיכאל מרק ז"ל. זילברטל דחה את העתירה, ועמית הצטרף בהסכמה.
בג"ץ 8031/16: עתירה נגד הרס בית מחבל שהיה מעורב בפיגוע במתחם שרונה, בו נרצחו ארבעה בני אדם, אך לא ביצע את הפיגוע בפועל. עמית כתב את פסק הדין, דחה את הטענה כי הצו אינו מידתי, ובהתאם דחה את העתירה.
בג"ץ 5942/17: עתירות נגד הרס בית המחבל שרצח בפיגוע דריסה את סמל אלחי טהרלב ז"ל. עמית כתב את פסק הדין המרכזי, ודחה את העתירות, תוך שקבע כי חרף הפגיעה בעותרים – אין מקום להתערב בשיקול הדעת של המפקד הצבאי, שסבור שהריסת המבנה נחוצה לצורך הרתעה.
בג"ץ 5943/17: עתירות נגד הרס בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע בו נרצחה רס"ר הדס מלכא ז"ל בסמוך לשער שכם. עמית דחה את העתירות ברובן, למעט בנוגע לקומות מסוימות במבנים, שלגביהם לא הוכחה זיקה של המחבלים. לפני שאתם קופצים, גם סולברג הסכים.
בג"ץ 8161/17: עתירות נגד הרס בית המחבל שביצע את הפיגוע בכניסה ליישוב הר אדר. עמית כתב את פסק הדין, ודחה את העתירות.
בג"ץ 2418/18: עתירות נגד הרס בית המחבל שרצח את הרב רזיאל שבח ז"ל. עמית כתב את פסק הדין, ודחה את העתירות.
בג"ץ 8886/18: עתירה נגד הרס בית המחבל שרצח את ארי פולד ז"ל בצומת גוש עציון. גם הפעם, עמית כתב את פסק הדין המרכזי, דחה את העתירה, ואפילו "נזף" במדינה על כך שנדרשו לה למעלה מחודשיים כדי למסור למשפחת המחבל את צו ההריסה.
בג"ץ 2322/19: עתירה נגד הרס בית המחבל שרצח את אורי אנסבכר ז"ל בעין יעל בירושלים. הוא מציין שאין חובה שבני המשפחה של המחבל יתמכו במעשה כדי להצדיק משפטית את ההריסה, ודוחה את העתירה.
בג"ץ 2492/19: עתירה נגד הרס בית המחבל שרצח שני בני אדם בפיגוע משולב באזור צומת אריאל. שטיין כתב את פסק הדין הקצר, שדחה את העתירה, ועמית הצטרף בהסכמה.
שאלתי את עצמי, איך לסכם את השרשור הזה, שבו עו"ד פוקס מפריח בכזו קלות טענה חסרת שחר לחלוטין נגד שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, והכל תוך כריכה מופרכת בין הערה שהעיר השופט בעניין תקציב המדינה, לבין סוגיית הרס בתי מחבלים.
אבל אני חושב שלא צריך להוסיף כלום. מה אומרים? לא אומרים.
ובכן, לא.
עו״ד יוסי פוקס הנכבד, השופט עמית *מעולם* לא הצטרף לעמדות מזוז ופוגלמן והתנגד (לא שיש לי בעיה גם עם העמדות של פוגלמן ומזוז ביחס לסוגיה המורכבת הזו). לתקן שקר שנתפסת בו באמצעות שקר אחר, רק הופך את הכל למביך הרבה יותר.
