האם יתכן שמטורללי הקורונה, מכחישי החיסונים ומדוכאי "התו הירוק" צדקו? האם באמת יש כפיית חיסונים במדינת ישראל?
השורה התחתונה של פסק דין שבית המשפט העליון פירסם השבוע היא שפעוט יחוסן – בניגוד לעמדת שני הוריו.
אבל, התמונה הכוללת קצת יותר מורכבת.
נתחיל בעובדות:
בתאריך 22.8 נפל פעוט בן עשרה חודשים על רצפת ביתו, ונגרם לו חתך עמוק במצח. בשל עמדת הוריו – מן הסתם מתנגדי חיסונים מז'אנר כלשהו – הפעוט לא חוסן בחיסוני השגרה המקובלים, ובין השאר לא חוסן נגד טטנוס.
בחוות דעת רפואית שהוגשה נטען שהסיכון שהפעוט יחלה בטטנוס – נמוך.
יחד עם זאת, באותה חוות דעת נאמר שבניגוד לתפיסה הרווחת – אפשר בהחלט לחלות בטטנוס כתוצאה מחבלה ברצפה (וכן עץ, אדמה וכו', ולא רק ברזל חלוד), וכן שאם הפעוט יחלה בטטנוס אזי עלולה להיגרם לו פגיעה גופנית קשה ואפילו מוות.
לכן, ההמלצה הרפואית היתה, כמובן, לחסן את הפעוט נגד טטנוס.
ההורים סירבו.
בעקבות הסירוב, נפתח הליך בבית המשפט לענייני משפחה, שהסעד המבוקש בו היה כפיית חיסון הפעוט, בניגוד לעמדת הוריו. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על מתן החיסון, וערעור ההורים לביהמ"ש המחוזי – נדחה.
ההורים לא ויתרו, פנו לבית המשפט העליון – והנה הגענו אל פסק הדין.
את פסק הדין כתב שטיין, בהסכמת אלרון ורונן.
לפי החוק, יש לבית המשפט סמכות להורות על פרוצדורה רפואית בקטין "אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית" שהדבר "דרוש לשמירת שלומו הגופני". סמכות זו קיימת גם אם שני הוריו של הקטין מתנגדים לאותה פרוצדורה, וגם אם לא מדובר במצב של הזנחה.
עם זאת, הכלל הוא שיש לכבד את חופש הבחירה של הורים לקטין. אם שני ההורים אינם חלוקים לגבי נקיטת או אי-נקיטת הליך רפואי כלשהו – המדינה לא תתערב.
בהקשר לחיסונים, הדין בישראל הוא שאין חובה להתחסן, אלא מדובר ב-"זכות שמימושה נתון לבחירה אוטונומית של כל אזרחית ואזרח".
מכאן נובע, שאם מוגשת בקשה לכפות הליך רפואי על קטין, ושני ההורים מתנגדים לאותו הליך – נטל ההוכחה הוא על המבקש, ועליו להוכיח שמדובר בטיפול רפואי שנחוץ לשמירת בריאותו של הקטין, וזאת באמצעות חוות דעת שמתייחסת למקרה הקונקרטי.
עוד נובע מכך, שבית המשפט ככלל לא יכפה חיסונים.
אלא שבענייננו, לא מדובר בכפיית חיסון בשל הסיכון הסטטיסטי "הרגיל" (שהוא הסיבה שהרוב השפוי מתחסן ומחסן את ילדיו בחיסוני שגרה) – אלא בסיטואציה שבה יש "נחיצות אינדיבידואלית של החיסון", אשר נובעת כמובן מכך שהפעוט נחבל בראשו, ולכן יש סיכון ממשי לכך שיחלה במחלה שמסכנת את שלומו.
לפיכך, שטיין דחה, בהסכמת חבריו, את בקשת רשות הערעור שהגישו הורי הקטין, וקבע שבנסיבות העניין היתה הצדקה לכך שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויכפה את חיסון הפעוט נגד טטנוס, חרף התנגדות שני הוריו.
אז כפיית חיסונים ככלל – אין. אבל יתכן מקרה ספציפי שבו כן תהיה כפייה לחסן.
ערב טוב.
קישור לפסק הדין המלא:
https://t.co/bYfYzKsbov