בימים האחרונים יש תכונה רבה יותר ויותר סביב האפשרות של הוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ממלאי תפקידים בכירים במדינת ישראל, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.
בואו ננסה, בלי להיכנס לדקויות ולכל מיני פלפולים משפטיים, לנסות להסביר על מה המהומה.
ראשית, צריך להבדיל בין בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) לבין בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). שניהם יושבים בעיר האג שבהולנד, אבל מדובר בשני מוסדות נפרדים, עם סמכויות אחרות ועם "שיניים" שונות.
בית הדין לצדק זכור לכם מהדיון בתביעה שהגישה דרום אפריקה, ושליחותו של אהרן ברק.
בית הדין השני, כלומר בית הדין הפלילי, הוא משהו אחר לגמרי.
בניגוד לבית הדין לצדק, שדן במדינות – בית הדין הפלילי עוסק בפרטים, כלומר באנשים. בית הדין הפלילי לא מכריע בסכסוכים בין מדינות, אלא משמש כטריבונל פלילי לכל דבר שבו יש תביעה שמעמידה לדין, ואדם שהוגש נגדו כתב אישום.
כלומר, כמו שיש הליכים פליליים פנים מדינתיים, שבהם המדינה מעמידה אדם לדין בטענה שביצע עבירה כזו או אחרת, ובית המשפט מברר את אשמתו בהתאם לדין והראיות – כך מתקיימים הליכים פליליים בינלאומיים, שבהם התביעה מטעם בית הדין הפלילי מעמידה אנשים לדין, בטענה שביצעו עבירות.
את הדין הפלילי הפנימי בתוך המדינה – כל מדינה קובעת לעצמה. אצלנו, לדוגמה, החוק המרכזי הוא חוק העונשין, שמגדיר מעשים שונים ומשונים כעבירות (רצח, אונס, שוד, שוחד, גניבה וכו').
עבירות פליליות "רגילות" שכאלה, הן כאמור עניינן הפנימי של המדינות. בית הדין הפלילי לא ישפוט אדם על שוד.
העבירות ש-"מעניינות" את בית הדין הפלילי הן עבירות בסדר גודל אחר לגמרי – של השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וכו'.
רשימת העבירות שבהן דן בית הדין הפלילי קבועה במה שידועה כ-"חוקת רומא", שהיא המסמך אשר כונן את בית הדין, קבע את סמכויותיו וניסח את העבירות הרלבנטיות.
מעצם היותו של בית הדין הפלילי גוף בינלאומי, סמכויותיו נגזרות במידה רבה מהסכמתן של המדינות השונות להעניק לו סמכויות שכאלה.
בהכללה גסה, כיום כמחצית ממדינות העולם חברות בבית הדין, אישררו במוסדות הפנימיים שלהם את אותה "חוקת רומא", והעניקו לבית הדין סמכויות לגבי שטחן ואנשיהן.
אותן מדינות, מכוח הצטרפותן ואשרורן את חוקת רומא, מחויבות לציית לצווים שהוא יוציא.
ומכאן ברורה המשמעות האופרטיבית הישירה של הוצאת צווים נגד בכירים בישראל – מעשית, הם לא יוכלו לדרוך בשום מדינה שחברה בבית הדין, ומבחינת אותן מדינות הם למעשה בחזקת מבוקשים שיש לעצור ולהביא למשפט.
במילים אחרות, אם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים בישראל, הם יאלצו לבלות את שארית חייהם (או עד שהצווים יבוטלו) בארץ או במדינות שאינן חברות בבית הדין (הבכירה שבהן היא כמובן ארה"ב).
לצעד של הוצאת צווי מעצר יש כמובן משמעויות משפטיות נוספות, אבל גם, ואולי בעיקר, משמעויות פוליטיות.
בית הדין הפלילי הבינלאומי לא עוסק, כאמור, בעבירות "קטנות". בנוסף לכך, לא כל מקרה שמקים חשד לביצוע פשע מלחמה הוא מספיק "גדול" כדי שבית הדין יעסוק בו.
לדוגמה זו הסיבה שהבדיקה סביב "משט המרמרה" לא התקדמה – התביעה בהאג קבעה שמדובר באירוע "קטן" מידי מכדי שטריבונל בינלאומי ידון בו).
לפיכך, המשמעות של צווי מעצר נגד בכירים בישראל היא העמדתם באותה שורה עם ראשי מדינות שביצעו פשעי מלחמה במקרים כמו קונגו, דרפור – וגם יוגוסלביה לשעבר ורואנדה (שהדיונים לגביהם לא התקיימו ב-ICC, אלא בטריבונל אד הוק, אך המשמעות דומה עד זהה).
ואלה כמובן חדשות רעות מאוד עבור ישראל.
התממשות האפשרות שמי שמכהנים בתפקידים כל כך בכירים במדינה יהפכו ברגע אחד למבוקשים ולמצורעים – היא לא פחות מקטסטרופה.
נכון, פוטין ממשיך להציג "עסקים כרגיל" גם לאחר שהוצא נגדו צו מעצר (שדומה במהותו לצווים שכביכול נשקלים נגד אישים בישראל), אבל מבחינתנו זו מכה דיפלומטית אדירה.
לכן, אין זה פלא שהשמועה על כוונה להוציא צווים שכאלה גרמה לבוקה ומבולקה בישראל, שמן הסתם תעשה כל שביכולתה כדי שלא זה יקרה. ובנקודה הזו, כדאי לעבור מהזירה הבינלאומית לזירה הפנימית.
קודם כל, המצב העובדתי לא ממש ברור. עד כה, לא ראינו שום התייחסות רשמית לנושא – רק שמועות וספינים.
במילים אחרות, יכול להיות שאכן יש סיבה לדאגה, ושבמשרדים בבית הדין הפלילי בהאג מתבשלות החלטות לגבי הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראליים. אבל, גם יכול להיות שלא, ושמדובר בחשש ערטילאי שיש מי שמנצל אותו כדי לרקוח ספינים.
לכן, לדעתי כדאי להמתין עד שנבין עד כמה התרחיש הזה מוחשי.
ואם כבר ספינים, אז כדאי להתייחס לספין המרושע המרכזי שמריצים השופרות הביביסטים (צירפתי דוגמאות בולטות), שהילוכו, פחות או יותר, כדלקמן:
"סיפרתם לנו שאם לא נפגע בבג"ץ וביועמ"ש אז נהיה מוגנים מבית הדין הפלילי, והנה צווי המעצר מוכיחים שזה לא נכון – אז יאללה רפורמה ברבאק".
מטבע הדברים, הספין הזה – שכאמור מהודהד על ידי השמנה והסלתה של מכונת התעמולה – נפל על אוזניים מוסתות, וזוכה לאהדה רבה על רקע טירוף שנאת מערכת המשפט שהתרגש עלינו בשנים האחרונות.
אלא שאם עוצרים רגע ומשתמשים בקופסה שיש לנו בין האוזניים, מבינים שמדובר בעוד ספין עלוב.
וכל כך למה?
קודם כל, בואו נבין את הטענה לפיה "בג"ץ הוא שכפ"ץ מפני בית הדין בהאג".
באופן כללי, ניתן לומר שבית הדין הפלילי בהאג אמור לטפל בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וכו' רק אם המדינה הרלבנטית לא עושה זאת בעצמה. אם המדינה "טיפלה" משפטית באירוע מסוים כמו שצריך, בית הדין לא יעסוק בכך.
בשפה משפטית, לרעיון הזה קוראים "עיקרון המשלימות", כלומר שבית הדין הפלילי הוא מגנון משלים לבתי המשפט הפנים מדינתיים.
אם אדם מבצע פשע מלחמה, והמדינה שלו חוקרת אותו, ואם נאספות ראיות מספיקות גם מעמידה אותו לדין ושופטת אותו, ועושה את כל זה בתום לב – אין צורך בטיפול בינלאומי משלים.
העמדה המסורתית של ישראל היא בדיוק זו:
יש לנו מערכות תביעה ומשפט עצמאיות וטובות, שמטפלות כראוי בכל מקרה של חשד לביצוע פשעי מלחמה. לכן, אין שום סיבה שבית הדין הפלילי ידרש לחשדות נגד אישים ישראליים.
בדיוק מסיבה זו, ישראל אכן הצליחה להדוף בעבר ניסיונות להליכים משפטיים מחוצה לה.
אבל, מאחר שאף אחד מאיתנו לא ישב בחדרים הסגורים ולא עסק בדיפלומטיה רגישה שכזו – קשה להציג עובדות ממשיות שיוכיחו זאת.
אי אפשר באמת לדעת מה היה קורה אלמלא בג"ץ והיועמ"ש היו עצמאיים, ומצד שני עוד לפני מלחמת ה-7.10 בית הדין בהאג כבר פתח בחקירה נגד ישראל, למרות בג"ץ והיועמ"ש.
אלא שכל זה לא ממש רלבנטי לספין הביביסטי העלוב. כך או כך, צהלת מכונת התעמולה בגנות בג"ץ היא מופרכת מיסודה:
קודם כל, וכאמור לעיל, כרגע אין צווי מעצר, וגם אין מידע קונקרטי לגבי הוצאתם בעתיד. במקום לנסות לתרום למאמץ להשאיר את המצב כמו שהוא, הלהקה העלובה הזו מתנפלת על בג"ץ.
שנית, גם אם נניח שיוצאו צווי מעצר, המשמעות היא שבית הדין חושב שמערכת המשפט לא מטפלת כראוי בחשד לפיו רה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל ביצעו פשעי מלחמה. לכן, ולפי "עיקרון המשלימות", יש לבית הדין סיבה לטפל בחשדות אלה.
אני לא חושב שאישים אלה ביצעו פשעי מלחמה, ומן הסתם גם הביביסטים לא.
אז מה בדיוק הם רוצים? שבג"ץ יורה ליועמ"ש ולפצ"ר לפתוח בחקירה נגד נתניהו, גלנט והלוי בחשד לביצוע פשעי מלחמה?
הרי אם בית הדין חושד שהם ביצעו פשעי מלחמה ושהגופים המשפטיים בישראל לא מטפלים בחשדות האלה כמו שצריך, והביביסטים מאשימים את בג"ץ – אז בעצם הם קוראים לפתוח נגדם בחקירה.
מעבר לכך, אותם צווחנים רעילים היו ברגים מרכזיים במכונת של תעמולת שנאה, שהכפישה ללא סוף את רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
הם דרשו ממערכת המשפט לא להתערב, לאפשר לממשלה "למשול", לתת לצה"ל "לנצח" – ולעזאזל הדין הבינלאומי, היחסים עם מדינות העולם וההשלכות העתידיות על ישראל.
ובכן, תועמלנים יקרים, כעת עליכם לעמוד מאחורי העמדה המסוכנת הזו, שאותה הפצתם תחת כל מיקרופון ומקלדת:
רציתם מדינה שבה ראש הממשלה הוא רמבו שיכול לפעול ללא מגבלות? דרשתם צבא שמשוחרר ממגבלות של כל מיני משפטנים חיוורים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם?
אז על מה אתם מתבכיינים?
חג שמח.
חוקת רומא המלאה:
https://t.co/XiwEm4BWRC