קטגוריותהשופט עמית האח והדירקטור

עמית סגל, השופט עמית האח והדירקטור

היות שכב׳ השופט עמית החליט שראוי להשיב לגוף העניין בנוגע לפירסום מאתמול של עמית סגל – אז גם אני הקטן אעשה זאת:
הצופה הממוצע שראה את האייטם הקצר קיבל בעצם את הרושם שהשופט עמית התערב בהחלטה לבטל את "נבחרת הדירקטורים", ובכך פעל בניגוד עניינים לטובת אחיו הדירקטור.
והעובדות?

הסיפור מתחיל במה שמכונה "נבחרת הדירקטורים" – שנולדה בעקבות המלצות של מבקר המדינה, ויצאה אל הפועל בשנת 2013, במסגרת רפורמה בחברות הממשלתיות.
הרעיון מאחוריה היה – כמה אירוני – למנוע שחיתות במינויים של דירקטורים בחברות הממשלתיות, ולהפוך את המינויים למקצועיים ובלתי פוליטיים.

לימים, אדם בשם חנוך גולדפיינדר, שהוא גם אחיו של השופט יצחק עמית, התמנה לכהונת דירקטור בחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ.
כהונתו – כמו כהונת כל דירקטור בחברה ממשלתית – נקצבה מראש בזמן, והיתה אמורה להסתיים בתאריך 25.7.2021.
ואז הגיע לשכונה השר דודי אמסלם.

בזמן כהונתו בתפקיד החשוב של שר הסייבר והדיגיטל הלאומי, בימי ממשלת החילופים של נתניהו וגנץ, אמסלם קיבל לידיו את הסמכויות בנוגע לרשות החברות הממשלתיות.
הוא החליט שהרפורמה של "נבחרת הדירקטורים" – נועדה "להנציח את הנבחרת הצפונבונית האליטיסיטית של יש עתיד", ושהוא מתעלם ממנה.

אפשר כמובן לתהות האם סגנונו המעודן של אמסלם, כמו גם ההחלטה עצמה, נעשו מטעמים ענייניים ולא חלילה כדי למנף את הכוח הפוליטי שלו לחלוקת ג'ובים למקורביו – אבל לא לשם כך התכנסנו.
היועמ"ש והמשנה שלו דאז, מנלדלבליט וזילבר, הגישו לממשלה חוות דעת לפיה המהלך של אמסלם אינו חוקי.

אבל דודי שלנו לא ייתן לחוות דעת של אשכנזים לבלבל אותו, והוא הורה למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות לפעול בניגוד להנחיית היועמ"ש, ורק בהתאם להנחיות שלו עצמו.
בתאריך 21.2.2020 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה הזו, והשופט התורן היה יצחק עמית, שעוד באותו יום הורה על הגשת תגובות הצדדים.

בתאריך 10.3.2021, כלומר בחלוף כשבועיים וחצי, עמית הוציא צו ביניים אשר "מקפיא" את הנחייתו של השר אמסלם למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות – ובכך הסתיים חלקו בעתירה.
מי שדנו בעתירה עצמה היו שופטים אחרים – חיות, הנדל ווילנר, כאשר בהמשך גרוסקופף החליט את וילנר.
ואז, קרה עוד משהו.

ביוני 2021 הוקמה "ממשלת השינוי", ואמסלם הפך להיות ח"כ באופוזיציה. יחד עם עזיבתו את משרד הסייבר – נזנחה גם הכוונה לפרק את "נבחרת הדירקטורים", ובא לציון גואל.
בהתאם, בתאריך 20.10.2021 עדכנה הממשלה (החדשה) שהיא פועלת לגבש "נבחרת דירקטורים" חדשה, והעתירה התייתרה ונמחקה.

אז מה בעצם קרה פה:
כאמור, אפשר קודם כל לתהות האם באמת אנחנו רוצים לאפשר לשר אמסלם למנות את מי שהוא רוצה לדירקטורים בחברות ממשלתיות, או שהרעיון של הקמת "נבחרת דירקטורים" של אנשי מקצוע הוא בעצם רעיון לא רע בכלל.
אבל אנחנו אוהבים "משילות" וחלוקת ג'ובים, אז נתעלם מהעניין הזה.

לגופו של עניין, כאשר אמסלם הורה למנכ"ל הרשות החברות הממשלתיות לבטל את "נבחרת הדירקטורים" – חנוך גולדפיינדר, אחיו של השופט עמית, כבר כיהן כדירקטור, וכהונתו היתה מסתיימת* בכל מקרה* ביולי 2021.
כלומר, להחלטה של עמית כשופט תורן לא היתה ולא היתה יכולה להיות השפעה לגבי אחיו.

בנוסף, עמית לא דן בעתירה עצמה, אלא העביר אותה לדיון בפני הרכב של שופטים אחרים. העתירה התייתרה בהמשך, אבל בכל מקרה מי הוא כבר לא היה מעורב בכך, וגם אם אמסלם היה נותר שר הסייבר – מי שהיה מכריע בפרשה הוא לא עמית.
נותר לנו עוד עניין אחד, לגבי מה שהתרחש, או לא התרחש, בשנת 2022.

לקראת סוף האייטם של סגל, הוא הקריא – חלקית – את תגובתו של השופט עמית, שהסבירה, כפי שאני הסברתי לעיל, מדוע בכל מקרה להחלטה של עמית לא היתה שום משמעות מבחינת כהונת אחיו.
על כך אמר סגל – "זה פשוט לא נכון", כי אחיו של עמית נבחר לנבחרת הדירקטורים גם בשנת 2022.
האומנם?

כאמור, לאחר הקמת ממשלת השינוי, אמסלם עזב את תפקידו החיוני כשר הסייבר – וממילא בוטלה הכוונה הממשלתית לבטל את "נבחרת הדירקטורים".
בהתאם, השופטים חיות, הנדל וגרוסקופף – ולא השופט עמית – מחקו את העתירה שהוגשה, ובכך הסתיים הטיפול של שופטי בג"ץ בכלל, ושל עמית בפרט, בפרשה ההיא.

אז מה הבעיה בכך שאחרי שהממשלה חזרה בה מהכוונה לבטל את נבחרת הדירקטורים, ושנה אחרי שהשופט עמית לא עסק בנושא בשום צורה – אחיו, חנוך גולדפיינדר, החליט לשוב ולהיות מועמדת במסגרת אותה נבחרת?
מה הטענה של סגל, שאם חנוך התמודד ב-2022 אז יצחק היה בניגוד עניינים רטרואקטיבי ב-2021?

בקיצור, מדובר בקשקוש מוחלט:
החלטת הביניים של עמית היתה לגבי המוסד של "נבחרת דירקטורים", ולא שינתה ולא היתה יכולה לשנות את מצבו הפרטני של אחיו הדירקטור.
לימים, שופטים אחרים דנו בעתירה לגופה, היא התייתרה ונמחקה, ובשנת 2022 עמית בכלל לא עסק בעניין, שלא הובא לפתחו של בג"ץ.