אחת הטענות הרווחות בשיח הציבורי, מן הסתם בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית, היא שביהמ"ש העליון מוטה במובהק פוליטית לשמאל.
אז עשיתי ניסוי קטן: קראתי את כל פסקי הדין שפורסמו בשבועיים האחרונים (מיום 22.1), וניסיתי לבחון האם עולה מהם הטייה פוליטית כלשהי.
אדגיש: לא ליקטתי בכוונה פסקי דין בעלי הקשר פוליטי כלשהו, אלא בדקתי את *כל* פסקי הדין הרלבנטיים. אם מישהו חושב שהשמטתי פסק דין כלשהו, בכוונה או בטעות – אשמח שיעיר על כך.
בנוסף, גם פרק הזמן היה אקראי לחלוטין, ומקיף, כאמור, שבועיים של ימי עבודה מלאים, שאין בהם כל ייחוד.
נתחיל מפסקי דין שאולי שמעתם עליהם, ואז נעבור לכאלה שניתן להניח שאיש מכם לא מכיר – מן הסתם כי הם לא מתיישבים עם הנרטיב.
בג"ץ 697/23: נדחתה על הסף, וללא צורך בתשובה, עתירה שביקשה מהיועמ"ש לבחון הפרות לכאורה של נתניהו את הסדר ניגוד העניינים שלו, וכן לבחון את שאלת נבצרותו.
בג"ץ 5604/19: אף על פי שניתנה לרה"מ נתניהו שהות של 120 יום להחזיר את ההלוואה שנטל ממיליקובסקי, ואף על פי שהבקשה לדיון נוסף שהגיש מיודענו חור ניזרי היתה בקשת סרק – בג"ץ נעתר (חלקית) לבקשת הארכה מטעם נתניהו, וקבע שהמועד האחרון להחזרת ההלוואה ידחה בלמעלה מחודשיים וחצי.
בג"ץ 625/22: דחיית עתירה נגד החלטת השר לבט"פ להפסקת ביקורי משפחות אסירים ביטחוניים המשתייכים לחמאס, ושמשפחותיהם מתגוררות בעזה, כחלק מהרצון לקדם את השבת גופות חללי צה"ל ואזרחי ישראל המוחזקים על ידי חמאס.
פסק הדין נסמך, בין השאר, על מידע חסוי לפיו הצעד מגביר את הלחץ על חמאס.
בג"ץ 8048/22: דחיית עתירה נגד החלטה למנוע את כניסתם לישראל של מי שהוגדרו כ-"מעגל הקרובים" של המחבל שביצע את הפיגוע באריאל בנובמבר 2022.
העתירה נדחתה בעיקר נוכח שינוי הנסיבות העובדתיות המקוריות, אך בג"ץ סירב לדון בעניינם של כאלה שבכל זאת נותרו מסורבי כניסה לישראל.
בג"ץ 8492/22: דחיית עתירות נגד צו סילוק שהוצא כלפי מוסך, וכן צו שהוצא כלפי חממה שנבנתה במה שידוע כ-"שטח אש 901".
בג"ץ קבע כי אכן מדובר במבנים חדשים, ולפיכך אין עילה למנוע או לעכב את פינויים, כחלק מההתמודדות עם בנייה בלתי חוקית באיו"ש. העותרים אף חויבו בהוצאות לטובת המדינה.
בג"ץ 5779/22: דחיית עתירה שהגישה עיריית חברון נגד החלטת צה"ל להוסיף קירוי לסמטה המצויה בעיר העתיקה בחברון, על רקע הפרות סדר שהתרחשה בה לאחרונה.
בעתירה נטען כי הקירוי פוגע בזכויות הפלסטינים, אך בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי ההחלטה היתה בסמכות ואין עילה להתערב בשיקול דעתו של הצבא.
ע"פ 8114/22: החמרה משמעותית בעונשי המאסר של שבעה נאשמים ערבים, שהורשעו במעשי טרור שונים, על רקע הפרות סדר בשכונת עיסוויאה שבירושלים.
ההחמרה בעונש נעשתה, בין השאר, על סמך קביעה חריגה לפיה ההתארגנות המקומית של הנאשמים היוותה "ארגון טרור" – ולפיכך הם הורשעו בחברות באותו ארגון.
ע"פ 150/22: דחיית ערעור, הן על ההרשעה בניסיון רצח והן על עונש של *עשר שנות מאסר בפועל*.
מדובר בקטין פלסטיני שביצע ניסיון פיגוע, במהלכו לא נגרמה כל פגיעה בנפש (בוצע ניסיון דקירה, אך למרבה המזל הסכין לא חדרה את האפוד הקרמי). הקטין נעדר עבר פלילי, ואף נורה באירוע ונזקק לאשפוז.
בש"פ 8932/22: עתירה לגילוי ראיה חסויה שהגיש תושב ירושלים, אשר נחקר בשב"כ בחשד לעבירות ביטחוניות שונות. בעתירה נטען כי מפליליו של העותר היו מנועי מפגש עם עו"ד, והופעלו נגדם מדובבים, אשר השתמשו באיומים "ופעלו באופן שריסק את רצונם החופשי". לאחר עיון בחומר הסודי, העתירה נדחתה.
ואיך אפשר בלי מעצרים מינהליים?
בשבועיים האחרונים, בג"ץ דחה (לאחר דיון) כעשר עתירות נגד מעצרים מינהליים – כולן הוגשו על ידי פלסטינים. היו עוד כמה עתירות שנמחקו לאחר שהוגשו, מאחר שהצדדים הגיעו להסכמות, למשל שלא תהיה הארכה נוספת של הצו.
פסקי הדין הם בדרך כלל לאקוניים מאוד 👇 .
כדוגמה לפסק דין "מפורט" יחסית, נביא את עניינו של פלסטיני בן 39, שעצור מינהלית במשך כשנה, וכל שנמסר לו הוא שיש נגדו מודיעין שהוא פעיל חמאס החשוד בפעילות ובקשרים עם אנשי חמאס.
דוגמה נוספת היא של פלסטיני בן 37, גם הוא עצור כשנה, שביחס אליו אפילו לא סופר לנו מה תמצית המידע נגדו.
עד כאן סקירת הפסיקה. ומה אפשר ללמוד ממנה?
אני מניח שבסבירות גבוהה מאוד, רובכם לא שמעתם על הרוב המוחלט של פסקי הדין הללו, ולעולם לא תשמעו עליהם גם בעתיד.
לעומת זאת, כולכם שמעתם על חמש שנות המאסר שהושתו על הקטין הבדואי, או על "הנערות שנעצרו עד תום ההליכים במחאה נגד ההתנתקות".
כי שוב: בעידן הנוכחי, לעובדות ולאמת אין משמעות. רק לנרטיב.
מערך תעמולה אדיר ומיומן מהדהד לכם את המקרים הבודדים שמהם ניתן לייחס לביהמ"ש העליון "שמאלנות", ומפמפם אותם בלי סוף, לעיתים במשך שנים ארוכות. את הררי המקרים שמהם עולה שביהמ"ש העליון ממש לא "שמאלני" – הוא מחביא ומצניע.
עשרות, מאות ואלפים של פסקי דין שבהם בג"ץ דוחה עתירות "משמאל", מחמיר או לא מקל בעונשיהם של פלסטינים שביצעו מעשי טרור, מאשרר כל פעולה של צה"ל באיו"ש ומתייחס באיפוק מופלג למצבו המשפטי של רה"מ – כל אלה פשוט אינם קיימים בשיח הציבורי.
כי הנרטיב הוא המלך: לשכנע אתכם שבג"ץ "שמאלני".
בפועל, אין ולא יכולה להיות שום הוכחה להטייה פוליטית של בג"ץ, של היועמ"שים לדורותיהם, של הפרקליטות או של המשטרה.
כל מי שטוען את זה, מלקט באופן סלקטיבי כמה דוגמאות שמתאימות לנרטיב שלו (שבדרך כלל מוצגות גם הן באופן מסולף) – אך לא מציג נתונים אמפיריים מסודרים שבוחנים את המכלול.
כאשר מכונת תעמולה רעשנית מחדירה לכם מסר מסוים לאורך שנים ובדיפוזיה בלתי פוסקת – בסוף אתם תשתכנעו שהמסר הוא אמת, גם אם אין עובדות ממשיות שיתמכו בנרטיב. לצערנו, יש דוגמאות רבות מההיסטוריה כיצד אפשר לשכנע ציבור שלם ב-"אמת" שלא היתה ולא נבראה.
אבל לנו? לנו זה לא יקרה.
ערב טוב.
קישור לפסק הדין המלא בע״פ 8114/22:
https://t.co/P7FPjqhSNh
שאר פסקי הדין צורפו במלואם בגוף השרשור.