לאחרונה, אנו שומעים יותר ויותר את המונח "נבצרות", והשיח סביב האפשרות להכריז על נתניהו כמי ש-"נבצר ממנו" למלא את תפקידו כראש ממשלה.
בואו ננסה להסביר את משמעותו המשפטי של המונח הזה, ואז לתרגם את הדין למשמעויות פרקטיות – ובעיקר ננסה להרגיע את הרוחות הסוערות.
הסעיף הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה 👇 , הדן במצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע.
הסעיף הנ"ל עוסק אם כן במצב של "נבצרות" מלמלא תפקיד כלשהו, במקרה זה רה"מ – כמו שורה ארוכה של סעיפים אחרים שעוסקים בסיטואציות דומות.
המצב הטבעי של נבצרות הוא מצב בריאותי, והדוגמה הזכורה היא רה"מ שרון – שהוכרז כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו לאחר שעבר אירוע מוחי, ואולמרט הפך לרה"מ בפועל.
אבל, וכפי שנראה בפסיקה סביב המונח, קיימים גם מצבים נוספים שיכולים להיחשב כנבצרות, אף כאשר האדם הנבצר בריא לחלוטין.
כדי להבין מה פירושה של "נבצרות", ונוכח הפסיקה המועטה מאוד לגבי נבצרות של רה"מ – ננסה להתבונן על פסקי דין שעסקו בממלאי תפקידים אחרים.
הפסיקה המוקדמת ביותר שפירשה את המונח "נבצרות" עסקה דווקא במצב של דיין בבית דין של לשכת עורכי הדין, ובאופן מוזר קיימים כמה פסקי דין שכאלה.
לפי הפרשנות של ביהמ"ש העליון, "נבצרות" פירושה מצב שבו נמנע מאדם למלא את תפקידו, בשל "גורם שמעבר לשליטתו". כלומר, היעדרות מרצון, למשל לצורך חופשה, איננה "נבצרות". בנוסף, נקבע ש-"נבצרות" צריכה לנבוע "מסיבה ממשית ומיוחדת".
באותם מקרים, השאלה התעוררה בעיקר סביב אילוצים מקצועיים.
המדובר במצב שבו עורך דין מונה לכהן כדיין בתיק, ואז נאלץ להיעדר מהדיונים בשל עיסוקים אחרים, כמו למשל תיקים דחופים שנדרש לטפל בהם.
ביהמ"ש העליון קבע שניתן לראות בהיעדרות פתאומית וכפויה שכזו כנבצרות (קצרה ותחומה בזמן), אבל ככלל – אילוצים מקצועיים אינם בגדר נבצרות.
המקרה הבא שבו זכינו לפרשנות של המונח "נבצרות" היתה בפרשת קצב. למי שלא זוכר, קצב הכריז *על עצמו* כמי שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. ברוך מרזל ואיתמר בן גביר החליטו לעתור לבג"ץ, וטענו לפגם חוקי בהכרזת הנבצרות הזו.
העתירה נדחתה כמובן על הסף, אבל יש בה כמה נקודות חשובות.
קודם כל, בג"ץ קבע מפורשות שנבצרות "עצמית" מטעם הנשיא – איננה רק מטעמי בריאות (להבדיל מנבצרות כפויה וקבועה, שמכריזה הכנסת לגביו).
בנוסף, זו היתה הפעם הראשונה, ככל הידוע לי, שבה נקבעה נבצרות מחמת הליך פלילי – הנבצרות נבעה מהחקירה הפלילית נגד קצב, שלימים הפכה לכתב אישום.
יחד עם זאת, באותו מקרה קצב הוא שהכריז על עצמו כנבצר, ליום אחד בלבד – ולא מדובר בסיטואציה שבה אדם אחר הכריז על כך, וגם לא על תקופה ממושכת.
פסק דין משמעותי יותר של ביהמ"ש העליון (דנציגר), שדן במשמעותו הכללית של המונח "נבצרות" עסק בסיטואציה של בורר, ופרש יריעה פרשנית רחבה יחסית.
באותה פרשה, דנציגר סקר את ההוראות הרבות בדין שעוסקות במצב של נבצרות למלא תפקיד, וקבע כי פירושו של המונח עשוי להשתנות בהתאם להקשר ולנסיבות.
דנציגר הזכיר את עניינו של קצב, ממנו עולה כי "מוכרים מצבי נבצרות של בעלי תפקידים ציבוריים בשל הליכים פליליים אשר תלויים ועומדים נגדם".
כלומר, כאן כבר מדובר באמירה שעוסקת במצב הדומה מאוד, תיאורטית, לעניינו של נתניהו כיום – ובהכרה נוספת בדין בסיטואציה של הכרזת נבצרות בשל הליכים פליליים.
בנוסף, דנציגר שב וקבע שנבצרות עוסקת במצב של מניעה הנובעת מסיבה חיצונית, שאינה תלויה בממלא התפקיד – ולאו דווקא בסיבה בריאותית.
פרטנית, דנציגר גם קבע שאף על פי שהעברת בורר מתפקידו אמורה להיעשות בעיקר בשל מצבים בריאותיים – אפשר לעשות שימוש בעילת הנבצרות גם במצב שבו "מתברר בדיעבד כי הבורר אינו מתאים לכהן בתפקיד בשל חוסר הכשרה מקצועית".
עם זאת, הנטל להוכיח נבצרות מחמת טעמים מקצועיים שכאלה הוא כבד.
סיכום ביניים:
מהפסיקה *שלא* עוסקת בנבצרות של נבחר ציבור עולה שהכרזה על נבצרות לא מוגבלת רק למצבים של כשירות בריאותית, ויכולה להכיל גם מצבים של נבצרות מחמת הליך פלילי, או אפילו גילוי בדיעבד של היעדר כשירות מקצועית.
וכעת, בואו נבחן את הפסיקה שעסקה במפורש בנבצרות של ראש ממשלה.
למרבה האירוניה, הפעם הראשונה שבה בג"ץ נדרש לסוגיה היתה בעתירה שהגיש יואב יצחק נגד אולמרט, בה נטען כי יש להכריז על נבצרותו מחמת החקירות נגדו.
גם העתירה הזו נדחתה על הסף, אבל בג"ץ קבע שהחוק שותק לגבי המצבים שבהם יראו ברה"מ כנבצר, וכן לגבי הגורם שמוסמך להכריז על נבצרותו.
בצד זאת, בג"ץ הוסיף שהוא "מוכן להניח" שניתן להכריז על נבצרות רה"מ מחמת הליך פלילי, ושהגורם המוסמך להכריז על כך הוא היועמ"ש. עם זאת, נקבע שהכרזה כזו תיעשה "אך במקרים נדירים ויוצאי דופן" – שעניינו של אולמרט אינו נכלל בהם, ולו בקירוב.
והזרע שנזרע בעידן אולמרט, נבט בעידן נתניהו.
בפסק הדין שעסק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו, כתב מלצר פסק דין קצר, בו כבר קבע מפורשות כי הסמכות להכריז על נבצרות של רה"מ – מסורה בלעדית בידי היועמ"ש.
זמן קצר לאחר מכן, באפריל 2021, נדחו עתירות שביקשו להכריז על נבצרותו של נתניהו בעקבות פתיחת דיוני ההוכחות ב-"תיקי האלפים".
ועד כאן הפסיקה לגבי נבצרות בכלל, ולגבי נבצרות ראש ממשלה בפרט. ומה אפשר ללמוד ממנה?
מה שאפשר לומר בביטחון רב יחסית הוא שנבצרות לא מוגבלת, כאמור, רק למצבים בריאותיים – ושהיא מתייחסת גם לנבצרות שנובעת מהליכים פליליים נגד ראש הממשלה. בנוסף, מי שמוסמכת להכריז על כך היא היועמ"ש.
מה שהרבה יותר עמום הם גבולות הגזרה של המצבים שבהם ניתן, *מבחינה מהותית*, להכריז על נבצרותו של ראש ממשלה שלא מטעמים בריאותיים.
כאמור, בג"ץ קבע שניתן להעלות על הדעת תרחיש שכזה רק בנסיבות נדירות וקיצוניות, שכן המשמעות המעשית של הכרזה כפויה היא בעצם העברת ראש ממשלה מתפקידו.
בנוסף, המשמעות של נבצרות קבועה היא שרואים את הממשלה כאילו התפטרה (סעיף 20(ב) לחוק יסוד: הממשלה 👇). המשמעות אינה שהולכים לבחירות, אלא שמקיימים מחדש את ההליך המוכר לנו היטב מסבבי הבחירות של ההמלצות בפני הנשיא, הטלת המנדט והרכבת ממשלה.
עד כאן הניתוח המשפטי. כעת, קצת פרשנות.
הדין מכיר, כאמור, בסמכותה של היועמ"ש להכריז על נתניהו כנבצר. מן הסתם, ניתן להניח שהכרזה כזו (וכנראה שגם אי-הכרזה), תגרור עתירות לבג"ץ.
אבל, כל השחקנים במגרש המשחקים שבין הרשויות השונות מבינים היטב שהכרזה על נבצרות פירושה שבירת כללי המשחק, שתביא לתוצאות שקשה להעריך את חומרתן.
לדעתי – וזו רק דעתי – ספק גדול האם הכרזה כזו על נבצרות עולה בקנה אחד עם העובדה שנתניהו הוא ראש ממשלה שקיבל את אמון הציבור בבחירות שהתקיימו אך לאחרונה.
גם אם ניתן לחשוב על תרחישים קיצוניים שבהם הכרזה כזו תהיה נסבלת מבחינה דמוקרטית – אנחנו עדיין רחוקים מהם עד מאוד, לשון המעטה.
לא מופרך להניח שנתניהו לא יכבד הכרזה על נבצרות – גם אם זו תאושרר בבג"ץ.
במקרה עגום שכזה, התוצאה תהיה לא פחות מאנרכיה, וכל גוף וכל ממלא תפקיד יצטרכו להחליט האם הם מצייתים לראש ממשלה שהוכרז כנבצר, או למערכות המשפטיות שהכריזו עליו ככזה.
ולשם, חברים, אנחנו מאוד לא רוצים להגיע.
קישורים לפסקי הדין המלאים:
הדיינים בבית הדין לאתיקה – https://t.co/ghyYOj2QkR
קצב – https://t.co/sqC0rcYzB6
הבוררים – https://t.co/wDnXvOEfNr
פתיחת דיוני ההוכחות בתיקי האלפים – https://t.co/M3apegk5yk
ניגוד העניינים של נתניהו – https://t.co/OHgtIcMn4w