מאז יום חמישי האחרון, בתרחיש בלתי צפוי לחלוטין (וכמובן לא מתואם), פצחה להקת הצווחנים הקבועה בקריאה הידועה לפיה "התיק קרס!". אלא שהפעם, לא מדובר על "תיקי האלפים", שקרסו כבר מזמן. התיק שתורו לקרוס הוא מה שידוע כ-"פרשת הצוללות".
אז על מה המהומה?
למי שהיה מנותק מהאינטרנט בשנים האחרונות, נזכיר שפרשת הצוללות היא פרשת שחיתות ענקית, שבמרכזה תאגיד גרמני בשם "תיסנקרופ", ועסקאות כלי שייט שנכרתו בינו לבין מדינת ישראל.
במאי 2021, לאחר כ-4.5 שנות טיפול, הוגשו שני כתבי אישום בפרשה: המרכזי נגד ששה נאשמים 👇 , והמשני נגד נאשם נוסף.
הפרשה, כידוע, זכתה לעניין תקשורתי גבוה לכל אורך הדרך. אבל אנחנו נתרכז הפעם בהתעניינות הפתאומית של השופרות המוכרים היטב. בתחילה, העניין שלהם התמקד בשימוש שעשתה המשטרה ברוגלות. למכורים לנושא בודאי זכור הספין המטופש סביב "הניסיון" כביכול להחשיד את אבריאל בר יוסף בפדופיליה.
ומאז יום חמישי זכינו למנה העיקרית: התיק קרס.
ומה קרה ביום חמישי? ובכן, ביום זה החלה להישמע חקירתו הנגדית של אחד מעדי התביעה בפרשה – שייקה ברקת. ברקת היה סוכן חברת תיסנקרופ בישראל, והוא הוחלף על ידי מיקי גנור – כיום הנאשם המרכזי בפרשה.
לטענת המדינה, בבסיס ההחלפה עמדה שחיתות.
לפי הנטען, אבריאל בר יוסף, בעבר סגן ראש המל"ל, הוא ש-"בחש" בנושא, ובשנת 2009 גנור החליף את ברקת – ואז, כך לפי כתב האישום, החלה מסכת השחיתות המתוארת בו. כלומר, עדותו של ברקת עסקה, מטבע הדברים, בנסיבות העסקתו כסוכן תיסנקרופ בישראל – וכן בנסיבות שבהן הוחלף בגנור, למיטב ידיעתו.
לעומת זאת, ברקת כמובן אינו יכול להעיד על נסיבות עסקאות השוחד או שאר מעשי השחיתות, שניצבים בלב כתב האישום – מן הסתם משום שלא היה מעורב בהם, ורובם ככולם בוצעו לאחר שהוחלף בגנור, וחדל מלשמש כסוכן התאגיד בישראל. אז מה היתה הדרמה הגדולה שהתרחשה בחקירה הנגדית, ושיצרה נהר של קצף פה?
ובכן, מה ש-"התברר" בחקירה הנגדית, שברקת לא פעל מתוך אלטרואיזם. גם בעת שהוא שימש כסוכן של תיסנקרופ, הוא גזר קופון שמן מהעסקאות שנכרתו בין התאגיד לבין מדינת ישראל. מכאן, קצרה הדרך עבור מיטב שופרות ארצנו להכריז שברקת נתפס כשקרן, שהתיק צלל במצולות, שהכל עלילה ורדיפה וכיוצא באלה.
אז אחרי שכולנו התרגשנו מקריסתו של התיק, בואו נעלה מעל פני המים, ננשום אוויר צלול, וננסה להתבונן על הדברים כהווייתם. ראשית, אם שירת המקהלה על "קריסת התיק", באמצע עדותו של עד התביעה *הראשון*, נשמעת לכם מוכרת – אתם כמובן לא טועים. כבר היינו במופע הזה, בעניינו של אילן ישועה.
בדיוק כמו ב-"תיק 4000", כך בפרשת הצוללות:
עוד לא יבש הרוק בפיו של עד התביעה הראשון, מבין עשרות רבות של עדים – וכבר יודעים מומחי המשפט האובייקטיביים לטעון שהתיק עלה בעשן השמיימה. בצירוף מקרים מדהים, התופעה המוזרה הזו חזרה על עצמה, דווקא בשני התיקים האלה, ורק בהם. כך יצא.
אין טעם להרחיב את הדיבור על כך שאין שום דרך לדעת את גורלו של התיק על סמך חצי עדות של העד הראשון מטעם התביעה, ושממילא אין לצווחנים יכולת להעריך את משקל עדותו. כל מי שמתיימר "לדעת" את עתידו של תיק, בטח תיק סבוך ומפותל כמו פרשת הצוללות, בשלב כל כך מוקדם – הוא, במקרה הטוב, 🤡.
שנית, גם אם נתעלם מכך שמדובר במקהלה מתוזמרת שחזרה על תרגיל התעמולה ששירת אותם סביב אילן ישועה ו-"תיק 4000" – ממילא לא ברור על מה הרעש הגדול. לכולם ידוע, שברקת לא עבד לשם שמיים, אלא בעבור תשלום. הוא לא טען אחרת, וזה אפילו מוזכר (אגבית) בכתב האישום 👇.
אז על מה לעזאזל המהומה?
שלישית, גם אם נתעלם מעניין זה, *ונניח* שברקת נתפס בשקרים לגבי היקף התשלום שקיבל, או שהחלפתו בגנור בוצעה ממניעים ענייניים – איך זה בדיוק גורם לאישומים השונים "לקרוס"?
כאמור, חלקו של ברקת בפרשה הסתיים בסיום העסקתו כסוכן. הוא לא היה מעורב בשחיתות הנטענת, והיא לא קשורה אליו.
כלומר, גם אם *נניח* שהצווחות מדויקות (והן לא), ושמעדותו של ברקת לא נותר דבר – מכאן ממש לא נגזרת המסקנה שעסקאות השוחד בין גנור לבין גורמים שונים בישראל לא היו ולא נבראו. ובנקודה הזו, כדאי לשים לב לשני הבדלים גדולים בין "תיקי האלפים" לבין פרשת הצוללות, שאיכשהו השופרות שכחו.
ההבדל הראשון הוא שהנאשם המרכזי בפרשת הצוללות, מיקי גנור, חתם בעבר על הסכם עד מדינה.
במסגרת ההסכם, הוא מסר גרסה מפורטת, *והפליל* את עצמו ואת שאר הנאשמים. לימים, גנור חזר בו מההסכם, והוא בוטל – אבל הראיות שסיפק כשרות לכל דבר ועניין, והפרקליטות כמובן תעשה בהן שימוש במשפט.
בניגוד למצב ב-"תיקי האלפים", שם עדי המדינה היו מעין דמויות מסייעות לגיבורי הפרשה – גנור הוא הוא גיבור הסיפור. הוא מי שהיה מעורב בכל ההתרחשויות, והוא מי שחטא והחטיא. במונחי "תיק 4000", למשל – גנור הוא שאול אלוביץ', לא פילבר או חפץ. וגנור סיפק ראיות רבות, שישמשו נגד הנאשמים.
ההבדל השני הוא שאחד הנאשמים בתיק, מודי זנדברג – כבר *הודה והורשע* במסגרת הסדר טיעון.
זנדברג כיהן בעבר כחבר כנסת וכשר, ויוצג ע"י עו"ד ירון קוסטליץ, שהוא לא בדיוק אוריאל חור ניזרי, אם אתם יורדים לסוף דעתי. כלומר, זנדברג לא התנדב מרצונו הטוב לרצות מאסר בעבודות שירות ולשלם קנס.
הסיבה שזנדברג בחר לכרות הסדר טיעון קשורה, כמובן, בהערכתו את המצב הראייתי בתיק. ומסתבר, שלפחות לפי הייעוץ שזנדברג קיבל מעו"ד קוסטליץ, היה כדאי לו להודות. מן הסתם, העובדה שזנדברג הודה – לא מחייבת מסקנה ששאר הנאשמים בפרשה יורשעו. אבל, היא בהחלט נתון ששווה להזכיר – וממש לא הוזכר.
סוגיה מעניינת נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת היא "הכתבה" ששידרה אילה חסון שעות ספורות לאחר תום הדיון. כפי שתוכלו לראות, בכתבה שולבו, בצירוף מקרים מטורף, הראיות והמסמכים השונים שהוטחו בברקת בחקירתו הנגדית 👇.
וכיצד הצליחה חסון לערוך כתבה בזמן כה קצר? האם ידעה מה יוטח בברקת??
נשאיר את השאלה הזו ללא מענה, וננסה לחתור לשאלת מיליון הדולר: מה לשופרות ולפרשת הצוללות?
הרי כולכם יודעים לדקלם, שבנימין נתניהו מעולם לא היה חשוד בפרשת הצוללות.
מי שהכריז על כך היה לא אחר מאשר השטן הגדול, שי ניצן בכבודו ובעצמו 👇. וזו הזדמנות לשאול שאלה נוספת ללא מענה: הכיצד?
מדוע שי ניצן, שרדף את נתניהו ו-"תפר לו תיקים" להנאתו, לא החשיד אותו בפרשת שחיתות ביטחונית, שללא ספק היתה גורמת לו לנזק פוליטי גדול הרבה יותר מאשר "תיקי האלפים"?
איך הקונספירציה המטומטמת על "רדיפת" נתניהו על ידי רשויות אכיפת החוק מתיישבת עם *העובדה* הזו? לצווחנים הפתרונים.
אז למה השופרות עסוקים בפרשת הצוללות, שנתניהו לא נאשם בה?
התשובה, כמובן, היא שהפרשה נכרכה בנתניהו – הן מבחינה ציבורית, הן בשל הקמת ועדת החקירה הממלכתית, והן בשל העובדה שחלק מהנאשמים הם מקורביו. לכן, יש לשופרות אינטרס ברור לצייר גם את פרשת הצוללות כ-"רדיפה", ולעזאזל העובדות.
וזה מביא אותנו לנקודה האחרונה:
להבדיל מתיקי 1000, 2000 או 4000, שהם "סתם" אישומים בשחיתות שלטונית שביצע לכאורה ראש ממשלת ישראל – פרשת הצוללות היא כבר שחיתות בקודש הקודשים של כולנו. בביטחונה של מדינת ישראל.
זה לא טובות הנאה, שיחות עם נוני או כתבות בוואלה – זה צוללות וספינות.
העובדה שלהקת השופרות התגייסה כדי להגן בכל מחיר על מי שמואשמים בהשחתת החלטות שנוגעות בליבת ביטחונה של ישראל – היא לא פחות מאשר בושה וחרפה. מסתבר, שבשם האינטרס הפוליטי הצר, ובשם הרצון להביא להרס מערכות אכיפת החוק – הכל כשר. מבחינת השופרות, שום דבר אינו קדוש, למעט נתניהו.
אתם עוד תשמעו הרבה על פרשת הצוללות: סג"ל עוד יקציף, חסון עוד תגלגל עיניים, אלדד יניב עוד יתהפך.
אבל, בכל פעם שאתם שומעים שופרות "מדווחים" על התיק, ומגנים על הנאשמים בו, תזכרו שבסוף מדובר באנשים שלפי כתב האישום מעלו וסחרו בביטחון שלנו ושל המדינה כולה – בעבור בצע כסף.
ערב טוב.
קישור לכתב האישום המלא:
https://t.co/E6XvgPOWDv