זה קרה רק לפני חצי שנה.
מפעל התעמולה של אילה חסון, בסיוע מיזם השקרים של כנרת בראשי והקרנף האנושי אלדד יניב, מכרו לכם עלילה מופרעת כאילו "מערכת המשפט" מנסה לטייח פרשה חמורה שבה נהרג הילד רפאל אדנה ז"ל בתאונת דרכים.
הצטרפו אליי למסע לעולם הכזבים.
התאריך הוא 6 במאי 2023, השעה היא 17:15 לערך. קרול פסלר, אישה כבת 80, נוהגת בשדרה בעיר נתניה, שבה שני נתיבים לכל כיוון. במקביל, סבא ושני נכדים מבקשים לחצות את הכביש, שלא במעבר חציה.
רפאל יורד מאי-התנועה ונכנס לנתיב הנסיעה שבו נסעה פסלר, הרכב פוגע בו, והוא נפגע באורח קשה מאוד.
פסלר לא עוצרת, אלא ממשיכה בנסיעה. רפאל הובהל לבית החולים, ונפטר לאחר ארבעה ימים.
בעקבות התאונה, נפתחת כמובן חקירת משטרה. עד מהרה, המשטרה מאתרת את הרכב ואת פסלר, ואוספת ראיות המעידות על כך שהתאונה אומנם היתה בלתי נמנעת מנקודת מבטה של הנהגת, אבל שהיא כן הפקירה את רפאל בזירה.
התיק עובר לפרקליטות, שבוחנת את הראיות ומגיעה למסקנה שאין לפסלר אחריות על התרחשות התאונה, אבל שהיא היתה מודעת לכך שפגעה ברפאל, ולא עצרה כדי לסייע לו.
מבחינה משפטית, מדובר בנסיבות שמצדיקות הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע – הפקרה לאחר פגיעה, בחלופה שעונשה עד שבע שנות מאסר.
לפי החוק, במצב כזה אי אפשר להגיש מיד כתב אישום, אלא צריך לקיים שימוע. ואכן, הפרקליטות מודיעה לפסלר על כוונתה להעמידה לדין, ומזמנת אותה לשימוע.
עד כאן, הכל "שגרתי" לגמרי: התרחשה תאונת דרכים קטלנית, בוצעה חקירה, נאספו ראיות, נשלח זימון לשימוע.
ואז, ״משום מקום״, פורצת סערה.
מבלי שהתרחש אירוע כלשהו, מתחילים דיווחים כאילו מדובר בטיוח.
השמועות רבות מספור: מי שנהגה ברכב בפועל היא דווקא בתה של פסלר; גורמים "במערכת" מנסים לגונן על הבת; החקירה היתה שטחית; נעשה ניסיון לטשטש את הפגיעה ברכב באמצעות תיקונו במוסך; התיק בכלל נסגר ואיש לא יועמד לדין; ועוד.
השמועות מובילות לעיסוק הולך וגובר בתקשורת וברשתות החברתיות, ומשם לקמפיין שכותרתו "צדק לרפאל".
הצרה היא, שאף אחד לא מבין מה ה-"צדק" המבוקש. הרי התיק לא נסגר, החקירה היתה מקצועית ומקיפה, התיק טופל במהירות וביעילות, שום דבר לא "טויח" וגם לא "נתפר".
אז מה לכל הרוחות אתם רוצים?
הדרישה היא להעמיד לדין את בתה של הנהגת, שהיא חפה מכל פשע, שלא היתה מעורבת בתאונה וכל חטאה שהיא הבעלים הרשום של הרכב? להאשים את הנהגת באחריות לתאונה שלא היתה יכולה למנוע? להגיש כתב אישום בלי לקיים שימוע, ולעזאזל הוראות החוק?
בקיצור, מה המטרה האופרטיבית של הקמפיין הזה?
נשאיר רגע את השאלה הזו פתוחה, ובהמשך נחזור אליה. מכל מקום, הקמפיין הזה הובל כמובן על ידי בני משפחתו של רפאל ז"ל, אליהם הצטרפו יוצאי אתיופיה רבים. ובזירה התקשורתית, מי שהתייצבה כחלוץ לפני המחנה היתה כמובן העיתונאית לשעבר אילה חסון, שמיהרה לקפוץ על העגלה ולהפיץ שנאה ושקרים.
מאחר שאנחנו בטוויטר, לא נסקור את כלל הדיווחים החסוניאניים הרבים סביב הפרשה, ונתכנס לתוכנית ששודרה ביום 22.8.2023.
פאנל המומחים שהתקבץ ובא אל אולפנה של הטאלנט כלל את כנרת בראשי, חמושה בחולצה עם הכיתוב "דם רפאל אינו הפקר" והדפס פניו של רפאל, ואלדד יניב, עם זקן, שרשר וטבעות.
אנחנו מתחילים.
על ההתחלה, רמז שהפרקליטות משקרת, ושהרכב בעצם נעצר כשהוא בדרך לתיקון במוסך. זה כמובן שקר, והראיות בתיק מלמדות שהרכב נתפס בביתה של פסלר.
אבל מה אכפת לחסון מהאמת? למה לטרוח להציג את הראיה הרלבנטית? היא כבר משתוללת על "עיוות לטובת הנהגת הדורסת. פשוט בלתי נתפס!".
אחריה, אלדד יניב.
"הפרקליטות חושבת שלאזרחי ישראל אין שכל בראש. הפרקליטות נמצאת בתאונת דרכים. קשה לה להתייחס לילד שחור או לילד לבן. שלושה חודשים לא חוקרים כי הילד שחור! עכשיו יש מהומות, אז התעוררתם. יש אפליה. הציבור רואה תצוגת תכלית על איך מטפלים בישראל הראשונה לעומת השנייה".
למותר לציין, שכל נאום הפאתוס הזה הוא שקר מוחלט.
כאמור, שום דבר לא "טויח", התיק נחקר מהרגע הראשון, הנהגת זומנה לשימוע לפני כתב אישום בגין הפקרה, והמהומות לא שינו כלום מבחינה זו.
ההבלים של אלדד יניב – גבר, לבן, פריבילג מתל אביב – לגבי "ישראל השנייה" גם הם, כמובן, שקר אידיוטי.
ב-2018, התרחשה תאונת דרכים קטלנית ובה יצחק אספה, אזרח ממוצא אתיופי, פגע למוות בארי נשר ז"ל, בנו של הבמאי אבי נשר, ופצע קטין נוסף.
והפלא ופלא: גם אספה לא הועמד לדין בגין גרימת התאונה, משום שהראיות לימדו שהיא היתה בלתי נמנעת מבחינתו. הוא הועמד לדין בגין הפקרה, בדיוק כמו פסלר.
ואז, המנה העיקרית – כנרת בראשי. "הפרקליטות לא מצליחה להתמודד עם השקרים", היא קובעת.
לדבריה, בהתחלה הגרסה היתה שהנהגת פגעה באופנוע. הפרקליטות גם מנסה להעלים את "השמדת הראיות", כלומר את הניסיון של הנהגת לטפל ברכב במוסך. וחסון זועקת – "גורם במשטרה" אמר לי – אל תאמיני לפרקליטות!
אז מה העובדות?
העובדות הן שאף אחד לא טען בשום שלב שתאונת הדרכים היתה עם אופנוע, וכל סיפור המוסך הוא בדיה אחת גדולה. לא בכדי, ואף שמדובר כאמור בתיק שכבר היה בשלב השימוע (ולכן החקירה בו הסתיימה) – שתי גאונות המשפט הללו לא הציגו שום ראיה.
הכל לרלרת בעלמא, על סמך כלום ושומדבר.
בהמשך, מצטרף לחגיגה גם ח"כ לשעבר איתן גינזבורג, שזועק שהמהירות שבה התיק הזה נסגר מחשידה. אבל לחסון יש הסבר לתהיה: מי שייצג את הבת זה עו"ד אבי חימי.
אלדד יניב מצטרף ומחדד – בעצם צריך לכוון את האש ליועמ"ש, לגלי בהרב-מיארה. חסון אפילו מגלה שיש "גורמים בפרקליטות" שנמאס להם.
אז שוב:
התיק לא נסגר.
הוא נחקר ביסודיות, והוחלט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע. הקצב היה מהיר, ובטח לא איטי. ליועמ"ש לא היה מה להתערב בתיק, כי לא קרה בו שום דבר חריג. אבי חימי לא רלבנטי, והחשד נגד הבת – הבעלים הרשום של הרכב – פשוט הופרך, כי התברר שהיא לא קשורה בכלל לאירוע.
בקיצור, הבנתם.
אבל למה אני מספר לכם את כל זה?
כאמור, בימים שבהם התנהל הקמפיין, התקיימו הליכי שימוע. ב-22.11 הוגש כתב האישום – והיום, תשעה חודשים אחרי האירוע, הנהגת הודתה והורשעה. במונחי ישראל, מדובר בקצב התרחשויות מהיר מאוד.
אז מה קרה פה בעצם? על מה לעזאזל היתה המהומה?
אני מוכן להאמין למשפחת אדנה ולחבריה – שהזעם שלהם היה אותנטי. הם לא ממש הבינו מה קורה עם הטיפול המשפטי בנהגת, טעו לחשוב ש-"מטייחים" את ההפקרה של רפאל, ותבעו צדק.
אבל חסון, בראשי, יניב ושאר סוכני התעמולה הביביסטית? זה כבר משהו אחר לגמרי. אוכלי הנבלות פשוט עשו סיבוב על הטרגדיה.
רפאל אדנה ז"ל מעניין את להקת השקרנים הזו כשלג דאשתקד.
חסון, בראשי ושות' פשוט זיהו הזדמנות להתנגח בפרקליטות – הגוף שהעז להעמיד לדין את המלך המשיח בנימין נתניהו – ואם צריך לספר סיפורי מעשיות לגבי תיק שלא נסגר, טיוח שלא קרה, השמדת ראיות שלא התקיימה וכו', אז נספר. ולעזאזל המדינה.
אבל לא נסיים בלי להדגיש עוד שתי נקודות:
לצד הקמפיין הביביסטי, שכאמור לא היה אלא טרמפ ציני על גבה של טרגדיה אנושית, התקיימו גם הפגנות סוערות. ואני מזכיר לכם – מדובר באוגוסט 2023, אותם ימים שבהם התקיימו הפגנות ענק נגד "הרפורמה המשפטית".
אבל היה הבדל גדול בין ההפגנות.
אף על פי שמכונת התעמולה ניסתה בכל כוחה להפוך את המוחים נגד ה-"רפורמה" לאלימים – בדיעבד הסתבר שזו היתה המחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אבל גם הכי פחות אלימה.
לעומת זאת, בשבוע אחד של הפגנות "צדק לרפאל" התרחש ניסיון רצח של שוטר, והושלכו בקבוקי תבערה. אבל בזה, המכונה לא עסקה.
הנקודה האחרונה היא שממש בימים אלה, ובנסיבות שאינן מאוד שונות, תחקירנית האסלות שוב מנהלת קמפיין תקשורתי שקרי סביב פרשיה אחרת – "פרשת המתחזה".
גם הפעם, נשפכים לתוך חלל האולפן רמזים, שקרים, קונספירציות, שמועות ובדיות, במטרה להכפיש דמויות ומערכות ציבוריות, ולגרוף רווח פוליטי.
בין שני הקמפיינים האלה, שכל כך מאפיינים את "העשייה" של חסון, קרה פה משהו. ב-7.10 פרצה המלחמה.
תרבות השקר הזו, שבה אילה חסון מטרטרת לציבור מסרים מכפישים נגד גורמים שונים, כבר גבתה מאיתנו מחיר כבד מנשוא.
ובעוד כמה חודשים, כאשר הדברים יתבררו והאמת תיחשף, היא כבר תהיה בקמפיין הבא.
קישור לפסק הדין המלא בעניין אספה:
https://t.co/b9uaCAO1RI
קישור לאייטם המלא (החל מזמן 16:10):