היום החל אחד מאירועי השיא בהליך הפלילי הידוע כ-"תיקי האלפים" – ההליך שבו הנאשם מס' 1 הוא בנימין נתניהו.
האירוע הזה, כפי שכולכם ודאי יודעים, הוא תחילת עדותו של נתניהו עצמו. לכבוד האירוע, בואו ננסה לענות על כמה שאלות שאולי שאלתם את עצמכם.
לפני שנתחיל, כדאי לדעת שהאופן שבו מתנהלים הליכים פליליים במדינת ישראל מוסדר ברובו בחוק סדר הדין הפלילי, שהוא חוק די פשוט לקריאה גם למי שאינם משפטנים.
בהתאם, מרבית התשובות לשאלות שיכללו בשרשור מתבססות על סעיפי החוק שעוסקים בשלב שבו אנו נמצאים – שלב חקירת העדים ובירור האשמה.
ומכאן, לשאלות עצמן:
למה נתניהו צריך להעיד?
באופן כללי, כל אדם שמוזמן להעיד בבית המשפט – חייב להתייצב ולהעיד. היוצא מן הכלל הוא הנאשם, אשר יש לו מעין "זכות שתיקה", והוא רשאי לבחור שלא להעיד (למשל, אולמרט לא העיד בסיבוב השני של פרשת טלנסקי).
עם זאת, לשתיקת נאשם יש מחיר כבד.
לפי החוק, שתיקת נאשם "עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה". מעשית, ולפי הפרקטיקה המשפטית בישראל, נאשם שבחר שלא להעיד יורשע כמעט בוודאות, וזיכויים של נאשמים שלא העידו הם נדירים (דוגמה מוכרת יחסית – אלישע חייבטוב).
לכן, ארבעת הנאשמים ב-"תיקי האלפים" צפויים לבחור להעיד.
העובדה שנתניהו בחר להעיד גם מלמדת, כפי שטחנתי לכם שוב ושוב בשבועות האחרונים, שבתוך בית המשפט – התיקים לא "קרסו". הם "קרסו" רק בייקום המקביל שמייצרת מכונת התעמולה.
אם התיקים באמת היו קורסים, ולא היו ראיות מפלילות נגד נתניהו – הוא פשוט היה מודיע לבית המשפט שהוא בוחר שלא להעיד.
למה נתניהו מעיד ראשון?
ביולי 2024 הסתיים השלב שבו הפרקליטות העידה עדים מטעמה – שלב שמכונה "פרשת התביעה". בהתאם, ההליך עובר לשלב שבו הנאשמים מעידים עדים מטעמם – מה שמכונה "פרשת ההגנה".
לפי החוק, נאשמים שבוחרים להעיד יעידו בפתח פרשת ההגנה, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום.
מאחר שנתניהו הוא, כאמור, הנאשם מס' 1 (האלוביצ'ים הם מס' 2-3, ונוני מוזס מס' 4) – הוא מעיד ראשון.
יש לציין, שהחוק מאפשר לבית המשפט להחליט לסטות מברירת המחדל הזו, ולאפשר לנאשם שלא להעיד בתחילת פרשת ההגנה – אבל השימוש בחריג הזה הוא מצומצם מאוד, וממילא נתניהו לא הגיש בקשה בנושא.
איך צפויה להתנהל העדות?
כאשר עד עולה לדוכן העדים, הוא נחקר תחילה בחקירה ראשית, לאחר מכן בחקירה נגדית, ולעיתים מתקיימת חקירה חוזרת, וכן חקירה על ידי בית המשפט.
החקירה הראשית מתבצעת על ידי הצד אשר זימן את העד. לכן, עדי התביעה שהעידו נחקרו תחילה בחקירה ראשית על ידי הפרקליטות.
הפעם, לא מדובר בעד מטעם התביעה, אלא בעד מטעם ההגנה – ולכן החקירה הראשית תתבצע על ידי סנגורו של נתניהו, עמית חדד.
חקירה ראשית מוגבלת לשאלות "פתוחות", כלומר כאלה שאינן מדריכות את העד, והיא נועדה לאפשר לעד לשטוח את גרסתו. בדרך כלל, החקירה הזו קצרה בהרבה מהחקירה הנגדית.
בתום החקירה הראשית, נתניהו יחקר בחקירה נגדית, שהיא חקירת שתי וערב, שבה אפשר להפנות אליו שאלות "סגורות" (שהמענה עליהן הוא כן או לא), אפשר להטיח בו ראיות וגרסאות ("תאשר לי שביום ראשון נפגשת עם פלוני"), ואפשר לעמת אותו עם סתירות בין גרסאותיו או ביניהן לבין ראיות אחרות.
האם נתניהו רשאי להפסיק את עדותו?
מבחינה פיזית, נתניהו יכול כמובן לסרב להמשיך להעיד, גם טרם שהסתיימה חקירתו. אבל, המשמעות של צעד כזה היא שרואים בו כמי שלא העיד, וכל הדברים שאמר עד אז – נמחקים ואינם יכולים לשמש כראיה.
וכאמור, לצעד כזה יש מחיר כבד, והסיכון להרשעה גדל משמעותית.
האם נתניהו יכול לבחור ב-"זכות השתיקה" באופן סלקטיבי, ביחס לשאלות מסוימות?
לא. נאשם רשאי, כאמור, לבחור שלא להעיד. אבל, ברגע שנאשם בחר להעיד – הוא מאבד את "זכות השתיקה" שלו.
כלומר, מדובר במצב שונה מאשר זכות השתיקה הקלאסית בחקירת משטרה, שאז יכול הנחקר לבחור בה באופן סלקטיבי.
האם נתניהו יחקר נגדית רק על ידי הפרקליטות?
כנראה שלא, משום שלשלושת הנאשמים הנוספים יש זכות לחקור נגדית את נתניהו.
סביר להניח, שהחקירה מצד בני הזוג אלוביץ' תהיה "מלטפת" יחסית, משום שקווי ההגנה שלהם ושל נתניהו די חופפים. אבל, החקירה הנגדית מטעם מוזס צפויה להיות "לעומתית".
למה העדות של נתניהו צפויה להימשך כל כך הרבה זמן?
בכל תיק פלילי "רציני", יש עדים שנחשבים כעדים מהותיים, כלומר כאלה שיכולים להעיד על ההתרחשויות עצמן, ויש עדים שמוגדרים כטכניים, שביצעו פעולות חקירה כאלה ואחרות.
לדוגמה, עד ראייה הוא עד מהותי. מתלוננת בעבירת מין היא עדה מהותית.
חשיבותם המשפטית של העדים מהותיים גדולה כמובן לאין שיעור מזו של העדים הטכניים, ועדותם נשמעת זמן רב יותר.
ב-"תיקי האלפים", ה-עד ה-מהותי הוא בנימין נתניהו. הוא הנאשם היחיד שמואשם בכל שלושת התיקים, והוא גם זה שיכול לשפוך אור על כמעט כל העובדות המפורטות בכתב האישום.
לדוגמה, הדס קליין העידה לגבי טובות ההנאה שמילצ'ן ופאקר סיפקו לכאורה לנתניהו. ניר חפץ העיד לגבי שיחות שקיים עם נתניהו ופעולות שביצע. אבל, כל אחד מהעדים היה יכול להעיד רק על חלק ספציפי ומוגדר.
נתניהו, לעומת זאת, יכול להעיד כמעט על כל מה שנטען בכתב האישום – ולכן הוא יחקר ארוכות.
מה צפוי בהמשך פרשת ההגנה?
לאחר עדויות הנאשמים עצמם, ההגנה יכולה לזמן עדים מטעמה. להבדיל מהתביעה, אשר חייבת לפרט בכתב האישום את העדים שהיא מתכוונת להעיד – ההגנה יכולה לשחק ב-"קלפים סגורים", ולהפתיע את התביעה.
בנוסף, ההגנה יכולה להעיד עדים שהתביעה ויתרה על עדותם.
אם ההגנה תזמן את העדים האלה, היא רשאית לחקור אותם בחקירה ראשית כאילו היא חקירה נגדית, כלומר הסנגורים לא מוגבלים לשאלות "פתוחות", אלא יוכלו לשאול גם שאלות "סגורות", מדריכות וכו'.
שאלה מעניינת נוספת ביחס לעדי ההגנה היא האם שרה ויאיר נתניהו, שהם בוודאי עדים מהותיים, יקראו להעיד.
וכעת תשאלו: אם הם עדים מהותיים, למה הם לא העידו מטעם התביעה?
ובכן, קודם כל משום שהגרסה שהם מסרו במשטרה מן הסתם לא תרמה לתביעה.
ושנית, משום שלפי החוק אי אפשר לכפות על בת זוג להעיד נגד בן זוגה, או על ילד להעיד נגד אביו. אבל, אם בת הזוג או הילד בוחרים לעלות להעיד, המצב משתנה.
אם שרה או יאיר נתניהו יחליטו להעיד – תהיה לפרקליטות הזדמנות לחקור אותם נגדית.
מה שמוביל לשאלה הבאה – אז למה לנתניהו לירות לעצמו ברגל ולזמן אותם?
ובכן, משום שהשניים הם כאמור עדים מהותיים, שהפרקליטות לא יכולה לזמן לעדות. אבל, נתניהו כן יכול לעשות זאת, ויש מחיר להימנעות מכך.
הרציונל הוא שאם הנאשם יכול לזמן עד שכביכול תומך בו, אבל נמנע מלהעיד את אותו עד – אז ההנחה היא שהנאשם נמנע מכך משום שאותו עד בעצם יזיק לו ראייתית.
כלומר, כנראה שלנתניהו יקלע לדילמה: האם לזמן את רעייתו ובנו להעיד (ולהסתכן בחשיפתם לחקירה נגדית), או להימנע מכך ולשלם מחיר ראייתי.
מה צפוי לאחר שתסתיים פרשת ההגנה?
בתום שמיעת עדויות הנאשמים ועדי ההגנה, יש בעיקרון אפשרות לשמיעת עדים נוספים ("עדי הזמה" או עדים מטעם בית המשפט), אבל לא סביר שזה לא יקרה ב-"תיקי האלפים".
בהנחה שכך, הרי שסיום פרשת ההגנה פירושה סיום שמיעת העדים – ואז השלב הבא הוא שלב הסיכומים.
בשלב הסיכומים (שצפוי להיות ממושך מאוד), כל אחד מהצדדים יפנה לאינספור הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו, ויבקש לקבוע עובדות מסוימות על בסיס אותן ראיות ועדויות.
בנוסף, כל אחד מהצדדים יבקש לטעון שהעובדות מבססות מסקנה משפטית – התביעה תטען שהעבירות הוכחו, והנאשמים יטענו כמובן להיפך.
ולאחר הסיכומים, הצדדים יסיימו את חלקם בהצגה – וכולנו נמתין לכתיבת הכרעת הדין על ידי השופטים.
כל זה יקרה, כמובן, בהנחה שהצדדים לא יצליחו לסיים את התיק בהסדר טיעון – תרחיש שלפחות כרגע לא נראה ריאלי במיוחד, לפחות לא מבחינת נתניהו.
זהו. אם יש עוד שאלות, תיבת התגובות פתוחה.
ועוד משהו:
אתמול הציג סנגורו של נתניהו לשופטים את הסרטון הזה👇.
מבלי להיכנס לתוכן הסרטון ולתבונה המשפטית שבהצגתו, הדבר ממחיש עוד יתרון מובנה שיש להגנה על התביעה – התביעה מוגבלת לשימוש בחומרי החקירה שנאספו ע״י הרשויות, בעוד ההגנה יכולה להפתיע ולהגיש גם חומרים שלא מוכרים לתביעה.