ב-7.10 פרצה המלחמה.
ארגון טרור בינוני, חמוש באמל״ח פרימיטיבי, הנחית על מדינת ישראל הגאה את הגדול באסונותיה. מאז, כלל אזרחי ישראל נתונים תחת מתקפת רקטות רב-גזרתית, רצים לממ״ד ולמקלט מידי יום, וסובלים מחרדות, כעס, ייאוש ומתח בלתי פוסק.
איך זה קרה לנו?
התשובה לשאלת מיליון הדולר הזו היא כמובן מורכבת, וממילא אין ביכולתי להשיב עליה, משום שהיא מצריכה בדיקה של שלל מערכות, ממלאי תפקידים, קונספציות ותו"לים. הכל יבדק ויחקר בעתיד.
אבל דבר אחד בטוח, והוא שלפחות לאחר שפרצה המלחמה, כל מה שקרה וקורה – הוא חסר כל זיקה למערכת המשפט.
שום גורם משפטי לא כבל ולא כובל את ידיה של ממשלת ישראל או של צה״ל. כשרצתה הממשלה, ירד השאלטר על אספקת הדלק, המים, החשמל וכל הסחורות הנכנסות לרצועת עזה.
שום תקיפה לא נמנעה, שום צעד שהממשלה רצתה לבצע לא נעצר על ידי הדרג המשפטי או בג״ץ. רק הממשלה הגבילה את עצמה, משיקוליה שלה.
בבת אחת, האשליה כאילו קיימים בישראל שני כוחות אדירים – האחד כולו טוב בדמות ממשלת ישראל שבכוחה להגשים את כל רצונותינו, והשני רע בדמות מערכת המשפט שמחבלת ומונעת את הגשמתם – התנפצה.
גם מבחינה זו, המציאות ריסקה קונספציה. אף אחד לא מפריע לממשלה לנצח ולנהל, והיא פשוט לא מצליחה.
המציאות הזו, שהיא מוחשית וקיימת לכל מי שמוכן להתבונן בה, לא נוחה לחלק מהאנשים.
אותם אנשים – מי בצד המוביל ומי בצד המובל – הפעילו בשנים האחרונות מכונת תעמולה אדירת מימדים, שניסתה לשכנע אתכם שכל צרותיה של מדינת ישראל, וכל צרותיו של כל אחד ואחת מכם, נובעים ממערכת המשפט.
מבחינת אלה שהובלו, אירועי השבועות האחרונים ניפצו, לפחות עבור רובם, את האשליה המתוקה הזו, שאם רק יגיע הפיתרון הסופי של בעיית מערכת המשפט – כל השאר יפתר מעצמו. אומה שלמה השתעבדה לטירלול על בג"ץ, על הפרקליטות, על היועמ"ש ועל "תפירות תיקים".
וכן, לדעתי בהחלט מדובר ברוב.
אין לי נתונים חד-משמעיים להציג מבחינה זו, אבל כל הסקרים שנערכו מעידים על מגמה ברורה. ולדעתי, היא באה לידי ביטוי גם בטוויטר, שהיה פעם גן עדן למכונה הביביסטית ולסוכני ה-"משילות", וכיום הפכה עבורם לפלטפורמה מעין מזוכיסטית.
הדוגמה המובהקת ביותר היא דווקא ראש הממשלה בעצמו.
עד לא מזמן, נתניהו היה מלך הטוויטר. כל ציוץ "שבת שלום" גרף אינספור לייקים ותגובות אוהדות. והיום?
שוב ושוב, ואף על פי שהציוצים של נתניהו מקודמים באמצעות לייקים קנויים (ומיותר לחלוק על כך עובדתית) – מספר התגובות עולה על מספר החיבובים. כל טוויטרולוג מתחיל יסביר לכם שזה סימן רע.
אז כאמור, נתונים של ממש – אין לי. אבל זו התרשמותי לגבי הלך הרוח הציבורי. כמובן שלא מדובר בכל הציבור, וגם אחרי שהמציאות אמרה את דברה – יש מי שממשיכים להיאחז בקונספירציות ובפרדיגמות ששירתו אותם עד ה-7.10. בהמשך נחזור אליהם.
אבל בואו נדבר רגע על אלה שמובילים את מכונת התעמולה.
את ברגי המכונה, כולכם מכירים.
חלקם יותר בכירים, חלקם זוטרים. כולם עבדו – לאו דווקא בתיאום – כדי לשטוף את מוחו של הציבור הישראלי, ולשכנע אותו שבנימין נתניהו הוא משיח בשר ודם, ושכוחות עלומים ואפלים מנסים שוב ושוב לפגוע בו, ולמנוע מאזרחי ישראל ליהנות משגשוג, רווחה ואושר.
בשנים האחרונות, וכמובן על רקע הסתבכותו של נתניהו בפלילים, הכוח העיקרי שכביכול פעל לפגוע בשליח השם – היא מערכת המשפט.
אינספור ספינים, פייק, הכפשות וקונספירציות הציפו אותנו מסביב לשעון. דיונים לתוך הלילה על החופשה של ליאת בן ארי באפריקה, ועל כל התבטאות "סמולנית" של שופט.
למרבה הצער, עד לא מזמן לסחורה הזו היו לא מעט קונים. בשגרה, אפשר למכור להמונים – באמצעות מערך תעמולה אדיר – אגדות על אירועים שמתרחשים בארץ רחוקה כמו ביהמ"ש העליון או מסדרונות הפרקליטות.
כאשר השכול מגיע לכל בית, טילים עפים מכל עבר ואנשים חרדים לגורלם – הסחורה מרקיבה על המדפים.
גם הפעם, ההתרשמות שלי היא שרוב הברגים במכונת התעמולה שמכרה פה רעל, שנאה ופילוג – הבינו שהשמיים נפלו. שה-"רפורמה" המשוקצת מתה, ושלאף אחד אין יותר סבלנות להתעסק בחילוץ ראש ממשלה כושל מהרשעה – כי הבית בוער, תרתי משמע.
רוב הברגים, אבל לא כולם. גם הפעם, יש מי שמנסה להרים ראש.
דוגמה בולטת התרחשה אתמול, כאשר בצירוף מקרים מופלא פצחו שופרות שנאת מערכת המשפט כמו יאיר נתניהו, אילה חסון ואריאל כהנא בקמפיין הזוי במיוחד, שבו ניסו למכור ספין פתטי כאילו אחד הגורמים למתקפת הפתע של 7.10 – אם לא הגורם המרכזי – הוא פסק דין של בג"ץ, שהתפרסם אי שם בשנת 2018.
באותו פסק דין, בכלל נדחו עתירות של ארגוני שמאל, וממילא עברו מאז חמש שנים – וגם לא מעט מזוודות דולרים במזומן. צריך מוח חולני במיוחד כדי לנסות למכור לציבור, בזמן מלחמה ועוד לפני שקברנו את כל המתים, שהסיבה לקטסטרופה שאנחנו חיים בה היא פסק דין שעסק בהוראות הפתיחה באש של צה"ל.
פייק מופרך אחר שודר אתמול בערוץ התועבה 14, שם ניסו למכור לכם ש-"משרד המשפטים" הגביל את חקירותיו של יחיא סינוואר, שבעצם שוחרר בעסקת טיעון. אלא שסינוואר נידון למאסרי עולם עוד בשנת 1989, והוא שוחרר ב-"עיסקת שליט", עליה החליט אחד בשם בנימין נתניהו, אחרי שאולמרט דווקא סירב לה.
כמי שכבר שנים נלחם פה בספינים ובפייקים האלה, אני רואה שינוי גדול. בניגוד לעבר, הם גוועים מהר מאוד, ולמעשה יש הרבה יותר תהודה להפרכת הפייק מאשר לפייק עצמו.
גם זה, לדעתי, מצביע על אותה מגמה ממש – אין יותר קונים לסחורה העבשה של שנאת מערכת המשפט והאשמתה בכל התחלואים בארצנו.
בשנות ה-50׳ של המאה הקודמת, מדינת ישראל הצעירה יצאה לפרוייקט אדיר של ייבוש אגם החולה – אגם קטן מצפון לכנרת. הצלם האגדי פטר מרום פירסם באותם ימים ספר צילומים בשם ״שירת האגם הגווע״, בו תיעד את רגעיו האחרונים של האגם המתייבש, ולא היה בית בישראל שלא החזיק עותק מאותו ספר.
אגם החולה גווע בסופו של דבר, וכיום נותרה ממנו רק שמורת הטבע הקטנה ״אגמון החולה״, שרובכם ודאי ביקר בה. גם העולם הישן של שנאת מערכת המשפט ופולחן האישיות הביביסטי – גווע. אומנם, להבדיל מאגם החולה, הפעם לא מדובר בפרוייקט יזום, אלא במציאות שנכפתה עלינו – אבל היא עדיין מציאות.
לציפורים הנודדות הרבות, שמילאו פעם את החולה – לא נותר אגם לחזור אליו. הן התאימו את עצמן למציאות, ומיעוטן מצא מפלט באותה שמורת טבע. עולם תעמולת השקר של הביביזם ושנאת המשפטנים גווע לנגד עיננו. החסידים שנותרים, הולכים ומתכנסים לכמה שמורות טבע מנותקות ומלאות ב-"משילות".
ערב טוב.
ככה זה נראה רגע לפני המחיקה. ככה נראה עולם גווע.
