אי שם בתקופת האבן, כלומר לפני כשבועיים, עסקו כולם בפסקת ההתגברות. אחת הטענות שהועלו בעד חקיקתה היא האופן שבו טופלה משפטית תוכנית ההתנתקות.
בפרט, נטען שוב ושוב אודות ״מעצרים של בנות 14 רק משום שהפגינו״, כשההוכחה לכך היא החלטה מסוימת של השופטת פרוקצ׳יה.
אז החלטה כזו אכן היתה – בש״פ 6844/05. אלא מאי? כרגיל, העובדות לגבי נסיבות ההחלטה, איך נאמר, מעט שונות. תחילה, הנה עובדות כתבי האישום (ברבים) שהוגשו נגד הנערה, המתארות מסכת מתמשכת של הפרת חוק, ובעיקר זלזול בו:
העובדה החשובה היותר, שמשום מה נעלמה מהמנופפים בהחלטה, היא שהנערה שוחררה בתנאים מגבילים, אך תוך זמן קצר בחרה להפר אותם ברגל גסה, ולמעשה עשתה הכל כדי שלא יהיה מנוס ממעצרה (התעלמות מהוראות המשטרה, סירוב להזדהות, ולקינוח התרסה כלפי שוטרת להשתמש בסמכות המעצר).
למה זו העובדה החשובה ביותר?
משום שעל פי החוק, הפרת תנאים מגבילים מקימה עילת מעצר עצמאית. כלומר, גם אם אדם אינו מסוכן, וגם אם העבירות שביצע לכאורה אינן ״מספיקות״ למעצר – הפרת התנאים בהם שוחרר בתחילה, עשויה להצדיק לבדה את המעצר. הנה סעיף החוק הרלבנטי (האחרון, סעיף 21(א)(2)):
מה עוד נשכח על ידי המבקרים?
שפרוקצ׳יה אומנם עצרה את הנערה, אך באותה נשימה קבעה שתוכל בכל זאת להשתחרר לחלופה, אם תוצע כזו. כלומר, חרף הפרת החוק והזלזול המתמשך של הנערה, עדיין ביכולתה להשתחרר ממעצר, אך מובן שלא ניתן לשחררה לחלופה שהתבררה כבלתי מתאימה. הנה פיסקאות ההכרעה:
לכן, לא מדובר במעצר ״בגלל הפגנה״ (כפי שדארין טאטור לא נעצרה ״בגלל שיר״), אלא מדובר במעצר שנבע בעיקר מכך שהנערה הפרה את האמון שניתן בה ואת החלופה אליה שוחררה בתחילה, ואף על פי כן – ניתנה לה אפשרות לשוב ולהשתחרר לחלופה, ובלבד שתעמיד כזו.
אז מי שרוצה לטעון שאי אפשר בכלל לעצור קטינים בנסיבות כאלה, וצריך לאפשר להם להפר שוב ושוב את התנאים המגבילים אליהם שוחררו – שיטען, ושבעיקר יסביר מה בדיוק הגבול, והאם קטינות היא בעצם קארט בלאנש להפרת החלטות שיפוטיות.
מי שלא טוען זאת, ועדיין מבקר את ההחלטה, כדאי שישאל את עצמו האם
הביקורת שלו, שמוגבלת לנסיבות המקרה הקונקרטי, איננה נובעת בעצם מהטייה פוליטית.
ודבר אחרון: שאלת הצדקת או תבונת ההתנתקות היא שאלה *פוליטית*. אין קשר בין שאלה זו לשאלות המשפטיות שלעיל. מי שרוצה לפטור הכל ב-״שמאלנות״ הכותב, שיבושם לו.
על פסק הדין שאישר את ״חוק ההתנתקות״ – בפעם הבאה.