ובו על דעת המיעוט של השופט לוי ז״ל.
כזכור, הטיפול המשפטי בתוכנית ההתנתקות התנקז לפסק דין שדן בחוקיות חוק יישום ההתנתקות, שעתירות רבות ביקשו להכריז עליו כבלתי חוקתי.
בדעת הרוב של 10 מתוך 11 שופטי ההרכב עסקתי בשרשור הקודם (מצ״ב).
לאחר דעת הרוב, כתב השופט לוי את פסק דינו, כדעת מיעוט.
עוקביי הוותיקים ודאי יודעים שאיני נוהג לבקר החלטות שיפוטיות, ולא אחרוג ממנהגי גם הפעם. עם זאת, מדובר בפסק הדין האקטיביסטי ביותר שנכתב בישראל אי-פעם, שדווקא חסידי השמרנות היו אמורים לקרוע לגזרים – אלמלא ההקשר הפוליטי.
לדוגמה, לוי קובע ש-״עקרונותיה של מגילת העצמאות״ הם חלק מהחוקה, והיות שמגילה זו קובעת את זכותו של העם היהודי להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל (כפי שהוא מגדיר אותה) – אי אפשר לפגוע בזכות חוקתית זו של בני העם היהודי אלא בחוק יסוד:
לא קשה לתאר את התרעומת האדירה מימין, שתגעש אם שופט בג״ץ אחר היה מבצע מהלך דומה בהקשר אחר.
לפי שיטתו של לוי, גם אי אפשר לפגוע בזכויות אחרות שמוזכרות במגילת העצמאות, אלא בחוק יסוד – וספק בעיניי אם כל אלה שמעלים את פסק דינו על נס היו מוכנים לכך, למשל בנוגע לזכות לשיוויון.
דוגמה בולטת נוספת היא השימוש שעשה לוי בהתבטאויות של דמויות ציבוריות בתקשורת, מהן למד כי ההתנתקות תגרום לנזק לישראל.
בין הייתר, לוי ציטט בהרחבה את אמירותיו של אחד, בנימין נתניהו, שהיה באותה עת בגדר אופוזיציה לרה״מ שרון, וראה בהם כמשקפים את העובדות:
קשה להפריז במשמעות הדברים: לפי לוי, בג״ץ יכול, ואפילו צריך, להעדיף עמדה שהשמיעו בכירים בתקשורת, אם לדעת השופט יש צדק בעמדה זו. תארו לעצמכם שבג״ץ יקבל מחר עתירה נגד סיפוח איו״ש משום שאהוד ברק יטען בראיון בתקשורת שהדבר יסכן את ביטחון ישראל. אין כל הבדל בין זה לבין קביעתו של לוי.
בשורה התחתונה, פוסל לוי את החוק בשל היעדר תכלית ראויה. למיטב ידיעתי, זהו המקרה היחיד אי-פעם שבו שופט קבע שיש לפסול חוק משום שאין לו תכלית ראויה (כל ייתר הפסילות נבעו ממידתיות). לוי נמנע מלקבוע האם פינוי שטח בהסכם שלום הוא חוקתי, אך כן קבע שפינוי חד-צדדי – אינו כזה.
כלומר: לוי, בפסק דין מדהים, דחה את עמדת הממשלה והכנסת, והעדיף דעות אחרות, כולל כאלה שהוצגו בכלל בתקשורת, ומסקנתו היא שאין להתנתקות תכלית ראויה, בשל הנזק שתגרום לישראל.
שוב תשאלו את עצמכם, האם הייתם מוכנים לקבל קביעה שכזו בכל הקשר אחר. אם כן – ברכות, אתם סופר-אקטיביסטים.
ועוד הערה: במאמר ידוע, הועלה על נס פסק דין נוסף של לוי, בנוגע לקיצוץ קצבאות.
גם הפעם, מדובר בפסיקה אקטיביסטית ביותר, ולמעשה כזו המבטאת *במובהק* עמדות שמאל.
לדוגמה, AeyalGross, לא בדיוק איש ימין, פרסם מאמרי ביקורת נוקבים נגד שמרנותו של בג״ץ בנוגע לזכויות חברתיות-כלכליות שכאלה.
אז תהא דעתכם על ההתנתקות אשר תהא: אם אתם טוענים נגד ״האקטיביזם השיפוטי״, שלא לומר ״הדיקטטורה השיפוטית״ – אינכם יכולים לצדד בפסק הדין של לוי, ולמעשה הוא אמור להיות עבורכם בגדר סדין אדום.
אם הוא לא כזה, כדאי שתשאלו את עצמכם האם הביקורת שלכם אינה למעשה ביטוי לעמדה פוליטית.
בפעם הבאה (והאחרונה): על חוק החנינה ביחס לעבירות שבוצעו על רקע המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, ופסק הדין שנמנע מפסילת החוק.