מאז תחילת חקירתו הנגדית של אילן ישועה, טוענים שוב ושוב צייצנים ועיתונאים התומכים ברה"מ נתניהו כי "תיק 4000 קרס". בבסיסה של הטענה עומדות עובדות שונות שהתגלו במסגרת חקירתו הנגדית של ישועה על ידי הסנגורים, אשר כביכול שומטות את הקרקע מתחת לכתב האישום.
האומנם?
נתחיל בהתחלה, במהות של "תיק 4000":
תיק 4000 הוא האישום הראשון בכתב האישום נגד נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ומוזס. באישום זה מואשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ' במספר עבירות, אבל אותנו מעניינת, בשלב הזה, רק עבירת השוחד המיוחסת לשלושה (נתניהו – קבלת שוחד; האלוביצ'ים – מתן שוחד 👇).
לפי הנטען בכתב האישום (כל האמור בשרשור הוא לכאורה בלבד), כלומר לפי "התזה" של הפרקליטות כפי שהדבר כונה כאן, בין נתניהו לבין האלוביצ'ים נרקמה מערכת יחסים של "תן וקח": האלוביצ'ים נתנו לנתניהו טובת הנאה, ואילו נתניהו פעל עבורם במסגרת תפקידיו הציבוריים באותם ימים (רה"מ ושר התקשורת).
טובת ההנאה שהאלוביצ'ים נתנו לנתניהו – מה שמכונה "מתת" בשפה משפטית – היתה היענות לדרישותיו לשיפור הסיקור באתר "וואלה", שבאותה עת נשלט ע"י אלוביץ'.
הדרך שבה הדבר נעשה היתה פניות מצד משפחת נתניהו, או באמצעות שליחים מטעמה, אל האלוביצ'ים, בדרישות לגבי אופן סיקור של עניינים שונים.
האלוביצ'ים העבירו את הדרישות לישועה, מנכ"ל האתר באותה עת, והוא העביר הלאה את הדרישות לעורכים ולכתבים באתר. זהו, כאמור, המתת שהאלוביצ'ים נתנו לכאורה לנתניהו במסגרת עסקת השוחד ביניהם. מבחינת התביעה, חשיבות עדותו של ישועה היא בהוכחת הדרישות שהועברו אליו וממנו ביחס למשפחת נתניהו.
אם תקראו בעיון את כתב האישום, אין בו טענה כי *רק* נתניהו פנה בנוגע לאופן סיקורו, וברור שטענה כזו
שגויה – הן ביחס ל-״וואלה״, והן ביחס לכלי תקשורת נוספים.
הטענה היא, שהקשר בין נתניהו לבין האלוביצ'ים היה "אינטנסיבי, תדיר וחריג", כלומר משהו שונה מאוד מפניות "רגילות" של פוליטיקאים.
כלומר, ולפי הנטען בכתב האישום, יש פער *תהומי* בין האופן שבו פעל נתניהו, במסגרת קשריו עם האלוביצ'ים, כדי להשפיע על אופן סיקורו ב-"וואלה", לבין האופן שבו פעלו אחרים, שפנו בעניין מספר פעמים בודדת, לכל היותר. והפער הזה, בין השאר הוא מה שהופך את ההיענות לנתניהו ל-"היענות חריגה".
אז מה הסיפור סביב הדיווחים ששמעתם לאחרונה אודות פניות מצד פוליטיקאים אחרים אל ישועה, בדרישה להטיית סיקורם? בגדול, הסיפור הזה הוא די כלום. נכון, התברר שהרצוג פנה כמה פעמים, וכמוהו ליברמן, אילן שילוח ועוד כהנה וכהנה. אבל אף אחד לא רקם קשר "אינטנסיבי, תדיר וחריג" של הטיית סיקור.
כמו שכתבתי בעבר, גם במשפט פלילי לא מתגרשים מהשכל הישר וההיגיון הבריא.
אף אחד לא טען שהיענות של כלי תקשורת לדרישה של פוליטיקאי היא מתת אסור, ובטח שאף פעם לא נטען שמהות המתת ב-"תיק 4000" היא "סיקור אוהד" (אחרת, מזמן היו חקירות על "סיקור אוהד" לנתניהו בערוץ 20, גלי ישראל וכו').
מה שנטען הוא, כאמור, שההיענות של "וואלה" לדרישות נתניהו היתה "חריגה". זה מה שהופך את הטיית הסיקור ב-״וואלה״ לשונה בתכלית מכל שאר המקרים שאותם מטיחים הסנגורים בישועה במסגרת חקירתו הנגדית. נכון, מוטחות בו מאות דוגמאות. אבל לא מאות דוגמאות של פניות מצידו של *אותו פוליטיקאי*.
ויחד עם כל הנ״ל, יש לזכור שלא דיברנו בכלל על הצד השני של העסקה המושחתת:
גם אם נניח שההיענות, אם היתה, לדרישות הסיקור של הרצוג, ליברמן, שילוח וכו' היא פסולה – אין שום דבר בצד השני של העסקה. לכל היותר, מדובר באנשים שיכולים להעניק ל-"וואלה" ראיונות, הדלפות או קניית שטח פירסום.
כל אלה יכולים להיות מועילים עבור "וואלה", אבל הם לא מעניינים מבחינה משפטית. יחסים של "סיקור אוהד" תמורת הדלפות – הן יחסים מקובלים בין פוליטיקאים ועיתונאים, ואין שום כוונה להפליל יחסים כאלה.
אבל להפעיל סמכויות רגולטוריות לטובת אלוביץ' – זה כבר משהו אחר, וזה מה שמיוחס לנתניהו.
כלומר, הקשר בין נתניהו לאלוביצ'ים, ודרכם ל-"וואלה", *שונה לחלוטין* מהקשרים ש-"התגלו" בחקירתו הנגדית של ישועה, משני צידי הקשר:
גם מבחינה זו שהקשר של נתניהו היה אינטנסיבי וחריג בהרבה מכל קשר אחר שהוצג, וגם משום שרק לנתניהו היתה יכולת לפעול לטובת אלוביץ' במסגרת תפקידו הציבורי.
לכן, מי שפיתח תקוות שווא בעקבות חשיפת ההתכתבויות בין הרצוג לבין ישועה, לדוגמה, הוא פשוט אדם שלא הבין, או לא רוצה להבין, את המהות המשפטית של "תיק 4000" 👇.
אפשר למצוא אינסוף דוגמאות לפניות של פוליטיקאים אל ממלאי תפקידים בכלי תקשורת, כולל לאילן ישועה, בבקשות להטיית סיקור.
בינתיים, אף אחד לא הציג משהו שאפילו מתקרב לקשר בין נתניהו לאלוביץ׳. לכן, אם תשאלו לדעתי, ההטחה האינסופית, במסגרת החקירה הנגדית של ישועה, של פניות שונות מצד אישים שונים – היא פשוט לא רלבנטית.
זו הוכחת עובדה שאף אחד לא חולק על קיומה, ואם אין מחלוקת – אין רלבנטיות להוכחת העובדה.
בנוסף, אף יתכן שההטחות הללו רק *מחזקות* את תזת התביעה לגבי חריגות הקשר בין נתניהו לאלוביצ'ים, כי הן בעצם מוכיחות שההגנה חפרה ונברה בחומרים – אבל לא הצליחה למצוא שום דבר שדומה לקשר בין נתניהו לאלוביצ'ים. ואם אין שום דבר דומה, אז היוצא מן הכלל הוא אכן "חריג", כטענת הפרקליטות.
משהו נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא שלמיטב הבנתי הפניות שאותם הטיחו הסנגורים בישועה הן פניות שנעשו *אליו ישירות*. גם בכך יש שוני גדול לעומת האופן שבו התנהלה הטיית הסיקור השיטתית בעניין נתניהו.
יתכן, למשל, שהשוני הזה מלמד שמי שפנה ישירות אל ישועה כלל לא חשב שהוא עושה מעשה אסור.
לכן, כאשר הרצוג, ליברמן וכו' פנו לישועה, הם לא ניסו בכלל להשתמש במתווכים, וכמובן לא פנו לאלוביצ'ים. הם פנו לישועה, וביקשו ממנו בקשות בשפה פשוטה וברורה.
לעומת זאת, הפניות של נתניהו נעשו באופן שונה בתכלית, והוא *מעולם* לא פנה ישירות לישועה, ובדרך כלל גם לא פנה ישירות לאלוביצ'ים.
העברת הדרישות להטיית הסיקור מצד נתניהו נעשתה, על פי רוב, באמצעות מתווכים ושליחים כאלה ואחרים, שפנו לאלוביצ'ים, ורק האלוביצ'ים הם ששוחחו ישירות עם ישועה. כמו כן, וכפי שראינו, הרבה מן השיחות הללו נעשה תוך שימוש ב-"מילות קוד", ולא באופן שבו בני אדם משוחחים לתומם.
ומה זה אומר?
יתכן, שגם זה עשוי *לחזק* את טענות הפרקליטות, משום שאופן התנהלות כזה הוא שונה בתכלית מן האופן שבו התנהלו שאר הפוליטיקאים שפנו לישועה, והוא גם מעיד על כך שכנראה שהמעורבים בקשר רצו להסתיר אותו.
ואכן, כתב האישום נגד האלוביצ׳ים מייחס להם גם שיבוש מהלכי משפט, באמצעות העלמת ראיות 👇.
וכעת, נקודה נוספת:
כאמור, נתניהו או בני משפחתו לא פנו מעולם לישועה, ואלה היו בין השאלות הראשונות
ששאל בן-צור את ישועה 👇.
כלומר, ישועה בכלל לא מפליל את נתניהו, אלא "רק" את האלוביצ'ים, ואין לו שום יכולת לאשר או לשלול את הטענה שהאלוביצ'ים פנו אליו בגלל לחצים שנתניהו הפעיל עליהם.
במצב דברים "נורמלי", יתכן שסנגורו של נאשם שעד תביעה מסוים בכלל לא מפליל אותו, היה מסתפק באותן שאלות ענייניות, שבהן אישר ישועה שמעולם לא היה לו כל קשר עם משפחת נתניהו, ומסיים את החקירה הנגדית. הרי די בתשובות אלה מצד ישועה, כדי לקבוע עובדה לפיה ישועה אינו מפליל נתניהו בשום דבר.
ולמרות זאת, דווקא סנגורו של רה"מ, שישועה *לא* מפליל אותו, הוא שטורח ומטיח בישועה עוד כתבה, ועוד כתבה, ואפילו ציוצים שנכתבו בטוויטר בזמן אמת. אף על פי שחקירתם של סנגורי האלוביצ'ים – שאותם ישועה *כן* מפליל לכאורה – היו ממושכות, הן לא היו דומות לאופן שבו חוקר אותו סנגורו של רה"מ.
אין ספק, שעו"ד בן-צור הוא סנגור מעולה, מהטובים שיש בארצנו.
מאחר שהוא כזה, גם אין ספק שהוא יודע שאין תועלת ממשית בחקירה הנגדית הבלתי נגמרת שהוא מבצע, והוא גם יודע שהוא יכול באותה מידה להגיש את כל הכתבות ואת כל הפירסומים מבלי לבקש את תגובת ישועה לכל אחד מהם.
אז בעצם קורה כאן?
לדעתי, מה שקורה כאן הוא המשך הניסיון לנהל את המשפט בזירה הציבורית-תקשורתית, ולא בבית המשפט.
באמצעות אפיזודות כאלה ואחרות מהחקירה הנגדית, שהופכות לכותרות ענק בכלי תקשורת מסוימים, ולציוצים אפוקליטיים של דמויות מסוימות, נוצר הרושם בציבור הרחב לפיו – ובכן – "תיקי נתניהו קורסים".
וכמובן, שמי שמלכתחילה רוצ* להשתכנע ש-"התיקים קורסים", וצורך את המידע אודות ״תיקי האלפים״ מאותם כלי תקשורת ואותן דמויות חסרות מושג במשפטים, מקבל את מבוקשו.
הוא קורא, שוב ושוב, את מה שהוא ממילא רוצה להאמין בו, וכך "יודע" את מה שידע לכל אורך הדרך, עוד מתחילת החקירות – שאין כלום.
אלא שלצד הזירה הציבורית-תקשורתית, שוכנת לה הזירה המשפטית, *ובה* יוכרע המשפט – לפי כללי הדין, ולא לפי מספר הלייקים שיקבלו צייצנים שזועקים על "קריסת התיקים".
ובזירה המשפטית, כך יגיד לכם כל מי שיש לו מושג במשפט פלילי, אי אפשר בשלב הזה לקבוע שום דבר. הדרך עוד ארוכה מאוד.
אין לי יכולת להשיב לכולם, אז כמה הערות בעקבות התגובות:
א. לטענות לגבי ״הסתרת החומרים״ כביכול ע״י הפרקליטות אשתדל להשיב בהמשך. יש גבול לאורכו של שרשור.
ב. באמת שאין טעם בתגובות סתמיות שכוללות סיסמאות וקשקושי ״שי ניצן״. תחסכו בבקשה.
ג. נסו להפריד בין דעה פוליטית לניתוח משפטי.
קישור לכתב האישום המלא:
https://t.co/E9ft1axWrL
וזו גם הזדמנות להבהיר שוב, בעקבות הערות, שנגד נתניהו יש כתב אישום *אחד*, הכולל שלושה אישומים – ולא שלושה כתבי אישום.