האזעקות שנשמעו ברחבי ישראל בבוקר יום שבת, חג שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023 – היו גם צפירת הזיכרון של מדינת ישראל כפי שהכרנו אותה.
אין טעם לחזור פעם נוספת על מימדי האסון, שמן הסתם הדעת האנושית עדיין לא מסוגלת לעכלו – וכל סופרלטיב שנשתמש בו לא יהיה בגדר הפרזה.

מדינת ישראל חוותה ארמגדון. אירוע בקנה מידה תנ"כי. שבר מוחלט.
אירוע בסדר גודל כזה – וכאמור מדובר באירוע שכאומה לא ידענו מעולם – משנה הכל. שום דבר ממה שהיה לא יהיה יותר. תפיסות עולם יתהפכו, סדר עדיפויות יטולטל, מה שהיה עד לפני רגע העיקר הופך לטפל.
עולם ישן עד היסוד נחרב.

כאשר עולם ישן חרב, ומוקם עולם חדש – אין עוד משמעות למה ששלט בסדר שהכתיב העולם הישן. הוא לא קיים יותר. במדינת ישראל שהלכה לעולמה ביום שבת היתה חשיבות לשיח על "רפורמה משפטית", התווכחנו על תקציבים ועל שיוויון בנטל – ובעיקר התמכרנו לפסיכוזה הלאומית של "רק נתניהו / רק לא נתניהו".