דווקא היום, החלטתי לספר את הסיפור על האופן שבו התייחסו בעבר הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת לתנועת "כך", שבראשה עמד מאיר כהנא.
כי הסיפור הזה, שכנראה בימינו ישמע לכם כמדע בדיוני, יכול ללמד אותנו על נרטיבים שקריים – וגם על תהליכים.

הסיפור מתחיל בשנת 1984.
ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת, שהונהגה אז על ידי קואליציה בראשות הליכוד – החליטה לפסול את רשימת "כך" מלהשתתף בבחירות.
ההנמקה: "הרשימה דוגלת בעקרונות גזעניים ואנטי דמוקרטיים העומדים בסתירה להצהרת העצמאות של מדינת ישראל, ותומכת בגלוי במעשי טרור".

ויש עוד: הרשימה "מנסה ללבות שנאה ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסיה בישראל מתכוונת לפגוע ברגשות וערכים דתיים של חלק מאזרחי ישראל ושוללת במטרותיה את אושיות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל. מימוש עקרונותיה של הרשימה מהווה סכנה לקיום המשטר הדמוקרטי בישראל ולהביא להתמוטטות הסדר" 👇.