קטגוריותבין ועדת חקירה לבין הליך פלילי

בין ועדת חקירה ממלכתית לבין הליך פלילי

ההתרחשויות האחרונות העלו שאלות בנוגע ליחס בין ועדת חקירה ממלכתית ומסקנותיה, לבין האפשרות לפתוח בהליך פלילי ביחס לאותם אירועים שנחקרו על ידי הועדה.
למרבה השמחה, או הצער – גם הפעם לא צריך להמציא את הגלגל, וניתן ללמוד מההיסטוריה.

לפני שנתחיל, אדגיש שאיני מביע עמדה באשר לאחריותו של אדם כלשהו ביחס לאירוע כלשהו, וכמובן שאיני מביע עמדה לגבי פתיחה בחקירה בעתיד.
הכוונה בשרשור היא להציג כמה נקודות לגבי הממשק בין שני ההליכים, כפי שבא לידי ביטוי בפרשה שהסעירה את ישראל בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת.
נתחיל:

השנה היא 1983, אז התרחשה "פרשת ויסות מניות הבנקים". בעקבות סערה ציבורית שקמה, הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית – היא "ועדת בייסקי", אשר בדו"ח שפירסמה המליצה על נקיטת סנקציות אישיות ומוסדיות נגד אישים וגופים שונים.
לאור הממצאים הקשים, החליט היועמ"ש על פתיחה בחקירה פלילית.

אותה חקירה נפתחה נגד שורה ארוכה של בנקאים.
בתום החקירה החליט היועמ"ש דאז, חריש, לסגור את התיק בשל חוסר עניין לציבור – בין השאר נוכח הסנקציות הציבוריות שהושתו על הנחקרים בשל מסקנות ועדת בייסקי.
נגד ההחלטה הוגשה עתירה, שהתקבלה, וידועה כ-"הלכת גנור". לכן, הוגש כתב אישום.