ביהמ"ש העליון פירסם היום פסק דין חשוב, מעניין – וגם בעל רלבנטיות ממשית ל-"תיקי האלפים".
המדובר בנימוקי ההכרעה באחד האישומים בפרשת איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון, במסגרתם חודד ״הגבול הדק״ שבין עבירות הפרת האמונים והשוחד.  
אזהרה: ארוך.

פסק הדין, שנכתב ע"י פולגמן (בהסכמת מינץ וגרוסקופף), עוסק אך ורק באישום השני נגד שמעוני, שכונה "אישום מגנזי".
ברקע, התחייבותו של שמעוני לשלם כמיליון ש"ח כפיצויים בגין טענות לפגיעה מינית. בהיעדר מקורות מימון עצמיים לתשלום הפיצויים, שמעוני פנה לגיוס הכספים ממקורות חיצוניים.

במסגרת זו, נטען באישום מגנזי כי במאי 2015 שמעוני קיבל ממגנזי, איש עסקים מאזור הדרום, סכום של 100 אלף ש"ח במזומן – הוא המתת.
עוד נטען, כי שמעוני קיבל את המתת בקשר עם תפקידו הציבורי כראש עיר, ובתמורה פעל לטובת חברה בבעלות מגנזי, וזאת ביחס לעבודות בנייה שביצעה באשקלון.