לא שזה מאוד חשוב, אבל מאחר שהספינים והשקרים בעניין עדיין מתרוצצים בפיד שלכם – הנה תקציר העלילה לגבי בחירתו הצפויה של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון.
מאחר שכתבתי על זה כבר אינספור פעמים, אז תסלחו לי – אבל הפעם זה יהיה רק טקסט, בלי תימוכין.
אז על מה בעצם המהומה הגדולה?

סיפורנו מתחיל – ואולי גם נגמר – באחד בשם יריב לוין, שמכהן כיום כשר המשפטים של מדינת ישראל.
לוין, מטעמים שלא ממש הצלחתי להבין, משרבט כבר כעשרים שנה תוכנית נקמה בבית המשפט העליון, והוא חיכה לשעת כושר פוליטית כדי לנסות ולהוציאה אל הפועל.
בינואר 2023, כל הכוכבים הסתדרו לו.

"גוש נתניהו" זכה בבחירות ב-64 מנדטים, ובחסות התסבוכת הפלילית של ראש הממשלה – לוין סוף סוף קיבל את המפתחות למשרד המשפטים, והשיק את "הרפורמה המשפטית".
גולת הכותרת של "הרפורמה" היתה כזכור השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה בכנסת תוכל למנות שופטים כרצונה.

היות שכב׳ השופט עמית החליט שראוי להשיב לגוף העניין בנוגע לפירסום מאתמול של עמית סגל – אז גם אני הקטן אעשה זאת:
הצופה הממוצע שראה את האייטם הקצר קיבל בעצם את הרושם שהשופט עמית התערב בהחלטה לבטל את "נבחרת הדירקטורים", ובכך פעל בניגוד עניינים לטובת אחיו הדירקטור.
והעובדות?

קשה לנשום בימים האחרונים. כולנו, ולא משנה מה עמדתנו הפוליטית, ואפילו מה דעתנו לגבי העיסקה שבדרך, מתקשים לסכור את פרץ הרגשות לקראת שובם של בנותינו ובנינו מרצועת עזה.
אבל יש לפחות "עיתונאי" אחד שבחר להקדיש גם הפעם את אלפי מילים בטור שלו למשהו אחר לגמרי.