קטגוריותמינוי שופטים

ניתוח ריאליסטי בעקבות הדיון על הוועדה לבחירת שופטים

ביום חמישי התקיים בבג"ץ דיון בעתירה שהסעד שהתבקש בה הוא לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לבית המשפט העליון, וכן שני שופטים חדשים שיחליפו את הנשיאה חיות ואת השופטת ברון, שפרשו באוקטובר 2023.

בשרשור הזה, ננסה להסביר את הדין הרלבנטי, וגם לנסות להביט – באופן ריאליסטי, ובלי הרבה פוליטיקלי קורקט – אל יחסי הכוחות בתוך הוועדה לבחירת השופטים.
בואו נתחיל:
מה שעל הפרק הוא, כאמור, בחירת נשיא ושופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שמוסמכת לבחור אותם היא הוועדה לבחירת שופטים.

הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים – שני שרים, שני ח"כים, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, ושלושה שופטי בית המשפט העליון.
מבחינת יחסי הכוחות בתוך הוועדה, אפשר לחלק אותה לשני "גושים" – גוש שתומך במדיניות הקואליציה הנוכחית, וגוש שמתנגד לו. ודווקא גוש המתנגדים זוכה לרוב.

קטגוריותמינוי שופטים

העתירות בעניין כינוס הועדה לבחירות שופטים

ביום חמישי, אלא אם יהיה עיכוב של הרגע האחרון, יפתח "ספטמבר הגדול" המשפטי בדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד שר המשפטים, בבקשה להורות לו לכנס את הועדה לבחירת שופטים.
בואו ננסה להבין במה מדובר, וגם להעריך (שוב) מה תהיה התוצאה הסופית.

קטגוריותמינוי שופטים

בואו נדבר על "הוטו של השופטים"

אחד הספינים שחוזר שוב ושוב בשיח המתלהם סביב מערכת המשפט הוא "זכות הוטו" של שופטי ביהמ"ש העליון לגבי מינויים בועדה לבחירת שופטים.
כדי להבין מדוע מדובר בספין, צריך להכיר קודם כל את הרכב הועדה, שמונה תשעה חברים, ושקבוע בחוק בתי המשפט.

קטגוריותמינוי שופטים

מינוי שופטי בית המשפט העליון

שלשום נפל דבר: מונו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, שיכנסו בהדרגה לתפקידם. את חלק השופטים אני מכיר, חלק אחר לא, אבל אין לי ספק שגם הם, כמו קודמיהם, יבצעו מלאכתם נאמנה, וישפטו משפט צדק.
לפחות אותי, זהותם פחות מעניינת.

מה שיותר מעניין הוא השקט היחסי שבו עבר תהליך בחירת השופטים, ומוקד הדיון שבכל זאת התקיים.
נתחיל בנושא השני, כלומר בדיון שכן התקיים. שלא במפתיע, הוא התמקד בתיוג השופטים – כביכול דיון בשאלה האם הם שמרנים או אקטיביסטיים. ולדעתי, הדיון הזה הוא – תראו מופתעים – בסך הכל מסך עשן.

מסך העשן הזה, של עיסוק בהשקפה השיפוטית של שופט, שמרן או ליברל, נועד להסתיר את העניין האמיתי – האם מדובר בשופט שעמדותיו הן עמדות שמאל או ימין *פוליטי*.
בכל שיטוטיי הרבים, רבים מידי, בערבות הטוויטר – לא מצאתי ולו אדם אחד שהצליח לשמור בעקביות על גישה *משפטית* שמרנית או ליברלית.

כל המקרים, השקפתו של הצייצן נגזרה מהתוצאה הסופית: האם היא תומכת בימין או בשמאל הפוליטי.
כך, כאשר שופט כמו שטיין, המזוהה כשמרן שנבחר בקפידה בזמן כהונת שקד כשרת משפטים, הפגין קו אקטיביסטי מובהק (סבסוד המעונות, פטור ממס לעמותה פלסטינית, ועוד) – לא היתה למצדדי השמרנות שום בעיה.

לעומת זאת, ודוגמה אקטואלית תוכיח זאת, כאשר בג"ץ עמד על הכלל לפיו עותר אינו בעל זכות עמידה כאשר קיים נפגע ישיר שבוחר שלא לעתור – קם קול צעקה.
בצירוף מקרים מופלא, היה מדובר בעתירה של ח"כ אמסלם, כלומר איש ימין פוליטי, ולא הועילה העובדה שבג"ץ נהג בו כפי שנהג בעתירות רבות "משמאל".

ולכן, אף לא אחד ממתייגי השופטים שנבחרו כ-"שמרנים" או "אקטיביסטיים" – לא טרח לנתח ולו פסק דין אחד או מאמר שכתבו.
במקום זאת, זכינו בפשפוש בקורות חייהם, בזהות בני או בנות הזוג, או בכותרות כאלה ואחרות. דיון משפטי-מקצועי של ממש, כדי לנסות לתהות ברצינות על קנקנם של השופטים – לא היה.

ועד כאן לגבי הדיון המועט שהתקיים. יותר מעניין ממנו, היא העובדה שהיקפו של דיון זה היה מועט למדיי.
בציוץ של עו"ד דוד פטר, אחד מסוכני "המשילות" המובילים בפיד שלכם, הוא טען – ובצדק – שיותר אנשים הפגינו לגבי זהותו של דובר הנשיא הרצוג, מאשר על מינוי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון 👇 .