ביהמ"ש העליון פירסם אתמול פסק דין מעניין, שהכריע באופן סופי בתביעת לשון הרע שהגיש השר זוהר נגד עמותת "חוזה חדש" (המוכרת יותר כ-"קריים מיניסטר"). מעבר לפיקנטריה הפוליטית, פסק הדין הוא גם אנליטי מאוד, ויש לו חשיבות משפטית רוחבית ממשית.

נתחיל בעובדות:
בינואר 2021, במהלך מערכת הבחירות שבסיומה קמה "ממשלת השינוי", פירסם זוהר ציוץ תקיף נגד המפגינים שהשתתפו במה שידוע כ-"מחאת בלפור", אשר ניסו לכאורה לפרוץ למעון רה"מ.
בתגובה, מסרה העמותה תגובה בה כונה זוהר "חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו שלא מפסיק להסית ולשקר".

נוכח אמירה זו, הגיש זוהר תביעת לשון הרע נגד העמותה.
בימ"ש השלום דחה את התביעה, וקבע כי מדובר ב-"מטאפורה פוליטית". אלא שזוהר ערער לביהמ"ש המחוזי, שקיבל את ערעורו וקבע כי בפירסום העמותה כללה טענה עובדתית לפיה זוהר הוא "חבר בכיר בארגון פשיעה" – טענה שכמובן אינה אמת מציאותית.