קצב האירועים המסחרר מחייב לעצור רגע את העיסוק בפרשת פלדשטיין, ולהתפנות להחלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, עליה התבשרנו היום.
בהחלטה, הכריז כ"ץ על הפסקת השימוש במעצרים מינהליים כלפי המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון. בואו נבין במה מדובר.

מעת לעת, מתרגשת עלינו סערת טוויטר (וערוץ 14) לגבי ידיעה על מעצר מינהלי.
לאחרונה, סערה כזו פרצה סביב מעצרו של אברהם שפירא, שהספין שנלווה לה היה שהוא נעצר משום שעבד על סרט ביקורתי ביחס לשב"כ.
המשותף לכל הסערות הללו: העצורים הם יהודים.

כלומר, מחוללי הסערות לא באמת "מזדעזעים" ממעצר מינהלי, שפירושו כליאת אדם על סמך מידע מודיעיני חסוי, ללא משפט וללא הצגת ראיות, ללא הרשעה ואפילו מבלי שהעצור יכול להתגונן באופן אפקטיבי (כי הוא לא יודע מה המידע שהביא למעצרו).
הם נזכרים "להזדעזע" ממעצר מינהלי רק כשמדובר ביהודי.

אלא שבמקביל ליהודים בודדים שמוחזקים במעצר מינהלי – יש אלפי פלסטינים שעצורים באותו אופן.
רוב העצורים הם פלסטינים תושבי יהודה ושומרון, מה שמקים את הטענה שה-"זעזוע" ממעצר היהודים הוא מוצדק, שכן הם אזרחי המדינה – והפלסטינים לא.
אז בואו תשמעו סיפור שנחשף בהחלטה שפורסמה אתמול.

מדובר בשלושה אזרחי מדינת ישראל, תושבי טייבה, שנעצרו בחודש מרץ 2024 בחשד שסחרו בנשק ביהודה ושומרון (שימו לב: החשד נגדם היה לסחר בנשק, ולא שהם תכננו לבצע פיגוע או כיוצא בזה).
מאחר שחקירתם לא הניבה ראיות שיאפשרו את העמדתם לדין – הם נעצרו במעצר מינהלי למשך חצי שנה.