קטגוריותהלכת אפרופיםעילת הסבירות

עילת הסבירות פינת הלכת אפרופים

בשבוע שעבר פירסם ביהמ"ש העליון שני פסקי דין מעניינים.
את אחד מהם, זה שעסק בפיטוריו של מישאל וקנין, יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, רובכם כנראה מכיר. על השני, שעסק בפרשנות חוזה מקרקעין ביישוב מתתיהו, אף אחד מכם לא שמע.
ולמה אני מקשר ביניהם?

נתחיל בפרשת מישאל וקנין ודואר ישראל.
במרכז הסיפור, רצונם של השרים קרעי ואמסלם לפטר את וקנין מתפקידו. ולמה רצו השרים הנכבדים לעשות כן? על כך, אף אחד לא הצליח להשיב באופן משכנע.
בגדול, ומבלי להיכנס לפרטים, כל הנתונים שהוצגו מלמדים שוקנין עשה עבודה סבירה, ואף למעלה מכך.

קטגוריותהחוק לצמצום עילת הסבירותעילת הסבירות

זה קורה ממש עכשיו.

בכנסת ישראל ממשיך הדיון לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית של מה שמכונה "החוק לצמצום עילת הסבירות", שמבחינה משפטית הוא בעצם תיקון לחוק יסוד: השפיטה.
ההליך הטקסי הזה, שלדברים שיושמעו במהלכו אין שום משמעות, הוא קו הגמר של דיון שהתנהל בארץ בחודשים האחרונים.

ולאחר שהשאון נדם, האבק שכיסינו שקע, הים עמד מזעפו והשקט בא אל הארץ, מצאנו עצמנו עומדים באותו מקום שעמדו כל השנים בו. והגלגל הוא אותו גלגל:
אין שום תכלית ממשית בחוק הזה, שקורע את החברה לגזרים, והביא למחזות שלא האמנו שיכולים להתרחש פה, ומסכנים את עצם קיומה של מדינת ישראל.

קטגוריותהסבירות על פי סולברגעילת הסבירות

הסבירות על פי סולברג

השבוע צפויה הכנסת להצביע בקריאה ראשונה על תיקון לחוק יסוד: השפיטה, הידוע בציבור כ-"חוק לצמצום עילת הסבירות". אחד האילנות הגבוהים שבו נתלים התומכים בתיקון המוצע הוא מאמר שפירסם נעם סולברג, שופט ביהמ"ש העליון. בואו ננסה להבין במה מדובר, ועל מה המהומה.

ב-2019 פירסם סולברג מאמר בכתב העת "השילוח", ובו פרס את *דעתו* לגבי היקפה הרצוי של עילת הסבירות (*לא* מדובר כמובן בהחלטה שיפוטית, אלא במאמר דעה בלבד). לטענת סולברג, עילת הסבירות, כפי שעוצבה במה שידוע כ-"הלכת דפי זהב" 👇 – רחבה מידי. לעילה רחבה זו קרא סולברג "סבירות מהותית".

קטגוריותעילת הסבירות

עתידה של עילת הסבירות

"אז מה היה לנו שם?", שאלו פעם הגששים.
ובכן, עד עכשיו, ובניגוד למה שחלקכם חשב, ראינו שעילת הסבירות ממש לא הומצאה על ידי ברק, אלא התקיימה מאז ומעולם. ואף ראינו שאין בדל הוכחה לכך שעילה זו הורחבה בפועל במשך השנים, להיפך.

עד כאן מה היה. אבל מה יהיה?

אתמול פורסמה טיוטת הצעת חוק מקיפה, הכוללת מספר תיקונים מוצעים, וביניהם בחוק יסוד: השפיטה.
בהצעת החוק מוצא להוסיף לחוק יסוד: השפיטה את סעיף 15ב, שכותרתו "ביטול עילת הסבירות".
תוכנו קובע שלא תתבצע עוד ביקורת שיפוטית על סמך עילה זו, ולא משנה מה הנסיבות או מי קיבל את ההחלטה 👇.

קטגוריותעילת הסבירות

על הסבירות: שרשור שני

עילת הסבירות, שוב על הפרק. בשרשור הקודם סקרתי את הפסיקה המוקדמת בביהמ"ש העליון, ממנה עולה שעילת הסבירות היתה קיימת במשפטנו מאז ומעולם. על כך לא תתכן מחלוקת.
בתגובה, היו שטענו כי קיים פער גדול בין עילת הסבירות "ההיסטורית", לבין זו שפותחה ע"י ברק.

קטגוריותעילת הסבירות

על הסבירות: שרשור ראשון

לאחרונה, התחדש השיח הציבורי סביב "עילת הסבירות", ושאלת ביטולה.  
למרבה הצער, השיח בנושא סובל – שלא במפתיע – משטחיות, פופוליזם וגם הרבה מאוד ספינים. אז בואו נצא למסע היסטורי קצר, כדי להבין למה לעזאזל שופטים מתכוונים כשהם קובעים שמשהו הוא בלתי סביר.

קודם כל, כדאי לדעת שהמונח "סבירות" הוא בגדר המובן מאליו בהרבה מאוד תחומים משפטיים.
למשל, במשפט הפלילי מוכרים מונחים כמו "ספק סביר", "סיכוי סביר להרשעה" או "חריגה מן הסביר".
בדיני הנזיקין, עוולת הרשלנות, שהיא העוולה המרכזית, מבוססת כל כולה על מבחנים של התנהגות סבירה.

אבל, בשיח האקטואלי, כאשר אתם שומעים על "עילת הסבירות" – הכוונה היא לשימוש בעילה זו במשפט המינהלי, כלומר בסכסוך בין פרט לבין רשות מינהלית (בדרך כלל: הממשלה או אחד מגופיה או עובדיה).
בהקשר זה, מדובר בעצם על אחת העילות להתערבות שיפוטית בהחלטה מינהלית. ומה זה לכל הרוחות אומר?

באופן כללי, רשות מינהלית נהנית מ-"חזקת תקינות", כלומר מניחים לטובתה שהיא פעלה כדין. כדי להצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה, העותר צריך לבסס עילה לכך.
במרוצת המשפט המקובל – המשפט שירשנו מאנגליה – התפתחו עילות התערבות שונות, ובהן: חוסר תום לב, שקילת שיקולים זרים, חריגה מסמכות וכו'.

על הצדקתן של העילות הללו אין למעשה שום מחלוקת.  
המחלוקת, אם היא קיימת, מתרכזת סביב עילה נוספת שפותחה במשפט המקובל ואשר יכולה להצדיק ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית – והיא כמובן עילת הסבירות. עילה זו יכולה להתקיים גם אם כל שאר העילות לא התקיימו, וההחלטה התקבלה בסמכות ובתום לב.

בניגוד למה שאולי נדמה לכם, עילת הסבירות לא הומצאה ע"י אהרן ברק, ואפילו לא בישראל. כאמור, היא "נשאבה" למשפטנו מתוך המשפט המקובל האנגלי, שהיה הבסיס של הדין בעת הקמת המדינה.
ובכל זאת, אם נרצה לצטט הגדרה לעילת הסבירות מתוך פסיקת בג"ץ, נהוג להפנות לדברי שמגר במה שמכונה "פרשת דקה".