🚩 אזהרת תוכן 🚩

לפני שבוע פורסם פסק דין מטלטל, שעבר כמעט לחלוטין מתחת לרדאר. התוצאה שלו היא שקטין שביצע בקטין אחר עבירות של מעשה סדום, מעשה מגונה, סחיטה באיומים והחזקת סכין – לא נשלח אפילו ליום אחד של מאסר. איך זה יתכן? ואיך לא שמעתם על זה?

נתחיל בעובדות (ושוב, אזהרת תוכן):
בין המערער (שהיה במועד הרלבנטי בן 15 ו-10 חודשים) לבין המתלונן היתה היכרות מוקדמת. המתלונן היה חייב למערער סכום כסף. במועד מסוים, המערער פגש במתלונן באקראי, דרש ממנו להתלוות אליו לחורשה סמוכה – ושם שלף סכין והורה למתלונן לחשוף את איבר מינו.

המתלונן עשה כן, והמערער איים עליו שיכרות את איבר מינו, ואף העביר עליו את הסכין – תוך שהוא מסריט את האירוע. לאחר מכן, המערער כפת את ידי המתלונן, והכריח אותו לבצע בו מעשה סדום אוראלי. בהמשך, המערער גם ביצע במתלונן מעשה מגונה. לבסוף, המתלונן שילם למערער סכום כפול מגובה החוב.

ואם לא די בכל אלה, המערער העביר את הסרטון שצילם לאדם נוסף.
המערער הורשע במעשים אלה על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית.
ביהמ"ש המחוזי גזר עליו 6 שנות מאסר, מהן נוכתה שנה שבה שהה במעון נעול – כך שבסופו של דבר הושתו עליו 5 שנות מאסר, לריצוי מאחורי סורג ובריח.