אתמול פורסמה הכרעת הדין שזיכתה זיכוי מלא את קצין המשטרה שירה למוות בסלומון טקה ז"ל.
בואו ננסה להיזכר באירוע הטראגי הזה, שהבעיר בזמנו את המדינה, להבין מה בעצם קרה, מה קבע בית משפט השלום, וגם – איך לא – ללמוד משהו מהפרשה הזו לגבי מה שהתרחש פה בשנה האחרונה.

נפתח בתזכורת כללית:
ביום 30.6.2019 נהרג סולומון טקה כתוצאה מירי שביצע קצין משטרה.
כאשר הדבר התפרסם, יצאו ישראלים רבים ממוצא אתיופי להפגנות סוערות, שלא לומר מהומות והפרות סדר קשות. עשרות שוטרים נפצעו, המוחים השליכו בקבוקי תבערה ואבנים, מכוניות הוצתו, נפגע רכוש רב, ועוד.

מבחינתם של המוחים, מותו של טקה לא היה אלא רצח של אדם תמים ותוצאה של גזענות ממסדית בכלל ומשטרתית בפרט כלפי הקהילה האתיופית. בהתאם עלתה דרישה להעמיד את הקצין היורה לדין.
בתום חקירה והליך שימוע, הקצין הועמד לדין – והנה הגענו להכרעת הדין מאתמול, שמספרת סיפור מעט שונה.

לפי טענות הפרקליטות, כלומר לפי כתב האישום, בשעת ערב ביום 30.6.2019 טייל הקצין – שלא היה בתפקיד באותה עת – יחד עם רעייתו ושלושת ילדיהם הקטינים בפארק בקריית חיים.
רעייתו של הקצין הבחינה בשלושה נערים משוחחים עם קטין בן 13, אשר מסר לידיהם שטר של 50 ש"ח, בנסיבות שנראו לה חשודות.

רעיית הקצין סיפרה על כך לבעלה, והוא ניגש לחבורה כדי לברר האם מדובר באירוע של סחיטה באיומים מצד הנערים. הקצין שוחח עם בן ה-13, שאישר את החשדות. לפיכך, הקצין פנה לנערים, הזדהה בפניהם כשוטר, והחל לבצע חיפוש באחד מהם.
בשלב זה, טקה בן ה-19 הגיע למקום, ושאל את הקצין לפשר מעשיו.

הקצין הזדהה כשוטר גם בפני טקה, אך טקה טען שהתעודה מזוייפת – והרוחות החלו להתלהט.
הקצין הבין שהאירוע עומד להסלים, ולכן החליט לעזוב את המקום. מאחר שטקה ושאר החבורה צעדו בעקבותיו והשמיעו הקנטות ואיומים, הקצין לא חזר לרעייתו ולילדיו, מחשש לפגיעה בהם, אלא נכנס לחנייה של בית.

בתגובה, טקה והחבורה החלו ליידות אבנים לעבר הקצין, מטווח קצר, ולפחות שתיים מהן פגעו בו. הוא שלף את אקדחו, דרך אותו וקרא לטקה ולנערים להתרחק. מיד לאחר מכן, הקצין כיוון את אקדחו לכביש וירה ירייה אחת.
הקליע פגע באספלט, התפצל – וליבתו ניתזה לעבר טקה, שהתמוטט ובהמשך נפטר מפצעיו.