ביום 30.11.2017 נרצח החייל רון קוקיה ז"ל. בעקבות הרצח, שהוגדר מיד כפיגוע טרור, נפתחה חקירת שב"כ.
כפי שנראה בהמשך, חקירת מעשה הרצח עצמו הביאה להרשעה "פשוטה". עם זאת, הפרשה כללה כמה הסתעפויות צדדיות שהפכו לדרמה משפטית – שהגיעה אתמול לנקודת שיא.

על פרשת רצח קוקיה ז"ל צריך לכתוב ספר, או לפחות להקליט פודקאסט. אבל, אנחנו בטוויטר – אז בואו ננסה לדבר על הדברים ממש (ורק) על קצה המזלג.
כבר למחרת הרצח נעצרו חאלד אבו ג'ודה ואחיו למחצה זאהי, בחשד למעורבות בפיגוע.
בתום חקירתם, ולפני בדיוק 6 שנים, הוגשו נגדם כתבי אישום נפרדים.

בגדול, כתבי האישום חולקו לשני חלקים.
חלק אחד עסק ברצח עצמו: לפי הנטען, חאלד – שהיה בקשר טלפוני רציף עם זאהי לפני המעשה – התנפל על קוקיה, רצח אותו באמצעות דקירות סכין, חטף את נשקו של קוקיה ונמלט. לאחר מכן, חאלד פגש בזאהי, הציג בפניו את הנשק והשניים הטמינו אותו באדמה.

החלק השני עסק בהתרחשויות *לפני* הרצח: בחלק זה נטען כי חאלד החליט לבצע פיגוע טרור במתווה של רצח חייל וחטיפת נשקו, ובשלב מסוים שיתף בכך את זאהי.
בהמשך, השניים החלו לבצע סיורים רכובים במטרה לאתר חייל ולרצוח אותו, אך לא הצליחו למצוא חייל בודד – ולכן לא הוציאו את תוכניתם אל הפועל.