ביממה האחרונה מתרגשת סערת טוויטר שבמרכזה החלטתו של כבוב, שופט ביהמ"ש העליון, לשחרר כביכול ממעצר צעיר ערבי שביצע אונס אכזרי במתלוננת יהודיה בירושלים. בואו ננסה לעמוד על העובדות האמיתיות של המקרה, על הדין הרלבנטי – ועל הפרופורציות הנכונות של הפרשה.

לפי כתב האישום, בפברואר השנה נכנסה המתלוננת לשירותים ציבוריים, בהם עבד הנאשם כעובד ניקיון. הנאשם פנה למתלוננת, ביקש ממנה לשוחח עמו במחסן סמוך, וטען כי הוא יתום. בהמשך, הנאשם ביקש מהמתלוננת לחבקו לנשקו. המתלוננת סירבה וביקשה ללכת – אך הנאשם נעל את דלת המחסן והגיב בכוח.

לא נכנס לפרטים הגרפיים, אך נציין שהנאשם ביצע במתלוננת אונס ומעשה מגונה.
לאחר סיום החקירה, הנאשם הועמד לדין – והמדינה ביקשה את מעצרו את תום ההליכים. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה, וזאת מבלי שהפנה את הנאשם לתסקיר שירות המבחן.
עד כאן העובדות. וכעת, נעבור להסבר קצר על הדין.