עמית ידידי,
קראתי את טורך מהיום, בו ביקשת שאשיב על שבע שאלות.
נוכח שעת הדחק הדמוקרטית, ולאחר שהוסבר לי כי מכתמיך נקראים על ידי רבים בציבור – מצאתי לנכון להתפנות מעיסוקיי הרבים, ולנסות להשיבך.
נוותר על גינוני הפתיחה המקובלים, ונאחוז מיד את השור הפוליטי המשתולל בקרניו.