image
קטגוריותדניאל כהנמן וניל הנדל

דניאל כהנמן וניל הנדל, סיפור אהבה

היום הלך לעולמו פרופ' דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל על מחקריו בתחום הכלכלה ההתנהגותית, וחתן מדליית החירות.
מעניין לציין, שחלק זעיר מעבודתו העצומה של כהנמן היה בעל תרומה בלתי מבוטלת במסגרת שלושה הליכים מפורסמים, שהסתיימו לבסוף בזיכוי.

נתחיל בפרשת אלכסיי וולקוב, שהואשם ברצח רעייתו. בחקירתו, וולקוב הודה ברצח ואף שחזר אותו. השאלה שנשאלה, גם במקרה זה וגם במקרים נוספים, היתה האם מדובר בהודאת אמת.
וולקוב זוכה בבית המשפט המחוזי, המדינה ערערה לבית המשפט העליון, גרוניס וארבל היו חלוקים – והנדל היה השופט המכריע.

בגדול, פסק הדין של הנדל הוא דוגמה בולטת למגמה שהלכה והעמיקה בפסיקה בישראל ובעולם, והיא הנטייה להפסיק ולהסתמך באופן מרכזי על ראייה של הודאת חשוד במסגרת חקירתו.
ההנחה הבסיסית שעמדה מאחורי ההסתמכות המשפטית על הודאה היא שעקרונית אין היגיון בכך שחף מפשע יודה במעשה שלא ביצע.

אלא שהמחקרים לימדו שההנחה האינטואיטיבית הזו – לא ממש מבוססת.
בין השאר, הנדל הפנה למחקריו של כהנמן בתחום תורת המשחקים, מהם עולה שלעיתים אנשים מקבלים החלטות בלתי רציונליות – ונראה כי הוא כיוון דווקא לשוטרים, ולא לחשוד.
הנדל הסכים, ששוטר שואף לכך שאשם יודה, ושחף מפשע לא יודה.

קטגוריותאיך שופטים מדברים

איך שופטים מדברים

כדי לא לדבר על המצב במדינה, בואו נחזור לשבוע שעבר, אז התחוללה (עוד) סערה בעניינו של שופט ביהמ"ש העליון חאלד כבוב.
במרכזה, אמירה לכאורה שאמר כבוב בדיון, לפיה המדינה צריכה להתחשב בכך שמספר נאשמים שוחררו בעיסקת החטופים – ולהסכים להקל עם נאשם נוסף בפרשה.

מחולל הסערה היה מיודענו אבישי גרינצייג, שגם עמד מאחורי פירסומים קודמים בעניינו של השופט כבוב.
לפי הדיווח של גרינצייג, כבוב דן בהארכת מעצר של נאשם בעבירת טרור, ואמר לפרוטוקול שהתביעה צריכה להתחשב בכך ששלושה נאשמים בפרשה שוחררו בעיסקה, ולכן להסכים להקלה בתנאי מעצרו של הנאשם.

קטגוריותפטור עקב חרטה

אפשר להתחרט?

החוק המרכזי שמגדיר את הדין הפלילי במדינת ישראל הוא חוק העונשין, אשר מפרט את מרבית העבירות המוכרות (רצח, אונס וכו'), כולל פרק של עקרונות משפטיים כלליים – וגם מגדיר סייגים והגנות לאחריות פלילית (למשל, הגנה עצמית).
אחת ההגנות הפחות מוכרות היא "פטור עקב חרטה".

אבל, לפני שנעשה היכרות עם הסעיף הזה, נזכיר עיקרון אחר שקבוע גם הוא בחוק העונשין, והוא עיקרון לפיו ניסיון לבצע עבירה – הוא עבירה בפני עצמה.
כלומר, אם היתה לכם מטרה לבצע עבירה, וביצעתם מעשים כאלה ואחרים כדי לממש את מטרתכם, אז גם אם לא השלמתם את המלאכה, עדיין מדובר בעבירה.

קטגוריותב-7.10 פרצה המלחמהדו"ח מצב קצר

דו"ח מצב קצר

ב-7.10 פרצה המלחמה. מאז חלפו חמישה חודשים, ועוד שבוע וחצי. ולאן בעצם הגענו?
ברצועת עזה, צה"ל השלים מזמן את כיבוש צפון ומרכז הרצועה (להוציא מה שמכונה "מחנות המרכז"). גם כיבוש חאן יונס והשכונות הסמוכות הושלם, אם כי קיימים כמה אזורים שבהם עדיין מתנהלת לחימה.

כוחות המילואים שוחררו. מארבע אוגדות שתימרנו בהתחלת המלחמה, נותרה כיום פחות מאוגדה אחת שנלחמת בשטח. הכוחות הסדירים גם הם החלו לעזוב. חיל האוויר תוקף בתדירות ובעוצמה הולכת ופוחתת, ונראה שהתקיפות כיום הן – רובן ככולן – סיכולים ממוקדים בהתאם למודיעין עדכני, מדויק ו-"חם".

כבר שבועות ארוכים שאנו שומעים על כוונות ותוכניות לתימרון לכיבוש רפיח, שבו מצטופפים כיום כמיליון וחצי פלסטינים. עד כה, לא פונה משם אפילו פליט אחד, וגם לא החלו להכין מתחם כלשהו שמסוגל לקלוט כמות כזו של אנשים.
לפי כל הסימנים, ארה"ב, העולם המערבי ומצרים לא בדיוק מתלהבים מהרעיון.

קטגוריותפרשת הקצין המתחזה

חבצלות, שושואיזם ומציאות אפורה

בחודשיים האחרונים עסקו גורמים כאלה ואחרים במה שידוע כ-"פרשת הקצין המתחזה". חלק מאותם גורמים ביקשו לתווך לציבור מידע על הפרשה, בהתאם לפרטים שהותרו לפירסום – אך היו גם מי שעל פני הדברים פעלו ממניעים קצת אחרים.
בואו ננסה לפזר את מסך הערפל.

לפי כתב האישום, הסיפור מתחיל, איך לא, ב-"שבת השחורה" של ה-7.10. הנאשם, קצין מילואים בדרגת סגן, "מגייס את עצמו" למילואים, מתחזה לקצין בדרגת סרן, ומצליח לשים את ידיו ועיניו על מידע מסווג, ואף מתעד אותו.
במספר מקרים, הנאשם אף חלק את המידע עם גורמים שלא היו מוסמכים לכך.

קטגוריותהלכת אפרופיםעילת הסבירות

עילת הסבירות פינת הלכת אפרופים

בשבוע שעבר פירסם ביהמ"ש העליון שני פסקי דין מעניינים.
את אחד מהם, זה שעסק בפיטוריו של מישאל וקנין, יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, רובכם כנראה מכיר. על השני, שעסק בפרשנות חוזה מקרקעין ביישוב מתתיהו, אף אחד מכם לא שמע.
ולמה אני מקשר ביניהם?

נתחיל בפרשת מישאל וקנין ודואר ישראל.
במרכז הסיפור, רצונם של השרים קרעי ואמסלם לפטר את וקנין מתפקידו. ולמה רצו השרים הנכבדים לעשות כן? על כך, אף אחד לא הצליח להשיב באופן משכנע.
בגדול, ומבלי להיכנס לפרטים, כל הנתונים שהוצגו מלמדים שוקנין עשה עבודה סבירה, ואף למעלה מכך.

קטגוריותאסון מירון

"דו"ח אסון מירון", הפן הציבורי

במובנים רבים, דו"ח ועדת החקירה לחקר אסון הר מירון, שפורסם אתמול, פתח לנו אפשרות להתבוננות רוחבית מעניינת על כמה וכמה סוגיות שעמדו ושעומדות במרכז השיח הציבורי בישראל בשנים האחרונות.
וניתן אף לומר, שהדו"ח הזה אפילו מספק לנו נבואה לעתיד לבוא.

איפה כדאי להתחיל?
לדעתי, המקום שבו מתחיל האירוע שהגיע אתמול לשיא – הוא ב-"תיקי האלפים". כי יש את נתניהו שלפני החקירות, ויש את נתניהו שלאחריהן.
לפני ש-"תיקי האלפים" באו לעולם, נתניהו היה מדינאי ומנהיג, וגם פוליטיקאי ציני. חלק העריצו אותו, חלק תיעבו. לא משהו שלא הכרנו לפניו.

ייחודו של נתניהו בשנים שלפני הסתבכותו בפלילים היה בהקמת מפעל תעמולה שעובד עבורו, שעליו כתבתי בעבר בהרחבה.
אבל מעבר לאותו פרויקט שנתניהו הקים, פיתח והרחיב באובססיביות – הוא נותר ממלכתי. נתניהו שעד שנת 2017 לא היה מעלה בדעתו לפעול נגד מוסדות המדינה ושלטון החוק, במטרה לרסק אותם.

ההיפך הוא הנכון:
עד ש-"תיקי האלפים" הפכו לחקירות פליליות ממשיות, ונתניהו חש את הסכנה האישית הנשקפת מהן, הוא היה ה-מגן ה-ראשי של בית המשפט העליון, של המשטרה, של הפרקליטות, של מוסד היועץ המשפטי לממשלה.
הוא היה זה שבלם הצעות חוק פופוליסטיות, והעדיף לשתף פעולה עם המרכז הפוליטי.

אלא שכל זה השתנה לחלוטין במרוצת ההליך הפלילי שנוהל ומתנהל נגדו.
כאשר נתניהו הבין שמדובר באירוע שעלול לסכן את שלטונו ואפילו את חירותו – הוא עשה משהו שעד אז נמנע מלעשות, והפעיל את כל כוחו הפוליטי, כמו גם את כל מכונת התעמולה האדירה שבנה לאורך השנים, במטרה להיחלץ מהצרה.

מי שספגו את נחת זרועם של נתניהו ושופרותיו הרבים היו תחילה המשטרה ובכיריה, לאחר מכן פרקליטות המדינה וממלאי תפקידים בה, בהמשך מוסד היועץ המשפטי לממשלה בדגש על אביחי מנדלבליט עצמו – הכל, כמובן בצירוף מקרים מופלא, בתיאום זמנים מדהים עם התקדמות התיק הפלילי שהלך והתגבש נגד נתניהו.

כאשר התברר שמסע הלחצים, ההכפשות וההפחדות נגד כל גורמי מערכות אכיפת החוק העלה חרס – עברה מכונת התעמולה להשחרת עדי התביעה שעלו ובאו לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הדס קליין, דנה נויפלד, אילן ישועה, ארנון מילצ'ן, אנשי "וואלה" וחוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך – כולם הפכו לאויבי האומה.

קטגוריותאסון מירון

"דו"ח אסון מירון", הפן המשפטי

כמו שכולכם שמעתם, היום התפרסם דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.
מטבע הדברים, חלק נכבד מהדו״ח עוסק בהמלצות מערכתיות ורוחביות.
אבל, אנחנו בטוויטר, אז בואו ננסה להבין מה המשמעות המשפטית של ההמלצות האישיות שנכללו בדו״ח הועדה.

קטגוריותאכיפה בררנית?

אכיפה בררנית או הנדסת תודעה?

ביומיים האחרונים, נפוצו בתקשורת האלקטרונית דיווחים על כך שבית משפט השלום קבע כביכול כי "מתעורר חשד לאכיפה בררנית נגד צייצני ימין" שהואשמו בהטרדתה של הדס קליין, שהיתה כזכור עדה מרכזית במה שמכונה "תיק 1000".
נשמע כמו בום. אבל מה לגבי העובדות?

קטגוריותהגברתן הפסיכופט

אזהרת תוכן (עבירות מין)

איך מתגברים על "הגברתן הפסיכופט"?
ביהמ"ש העליון פירסם ביום חמישי פסק דין חשוב, ששב ומתמודד עם אחת הסוגיות המשפטיות הסבוכות ביותר והכאובות ביותר – הסכמתה החופשית של האישה לקיים יחסי מין, והשאלה האם הגבר היה מודע לכך שהאישה לא נתנה הסכמה שכזו.

הפעם, במקום בעובדות – נתחיל בדין. זה קצת סבוך, אז תהיו איתי.
כמו שכולכם יודעים, במרכז ההליך הפלילי ניצבת השאלה האם הנאשם ביצע את העבירות שבגינן הועמד לדין. כדי שבית המשפט ירשיע נאשם בעבירה כלשהי, השופט צריך להשתכנע שהתקיימו כל רכיבי העבירה.
ומה זה לעזאזל "רכיבי העבירה"?

כל עבירה פלילית שאתם מכירים (או שאתם לא מכירים) מורכבת ממה שמכונה "יסוד עובדתי" ו-"יסוד נפשי".
היסוד העובדתי הוא המעשה, או מה צריך להתרחש במציאות כדי שיהיה מדובר בעבירה פלילית. אם נתמקד בעבירת האונס "הקלאסי", אזי המעשה שמשכלל את העבירה הוא בעילת אישה ללא הסכמתה החופשית.